התשובה
ב"ה
שלום וברכה
לא ברור מהשאלה מה מעמדו של הקמח, האם זהו קמח שנופה כבר בעבר? מהי האריזה של הקמח? אריזה אטומה? אריזה באווירה מבוקרת (חנקן)? אריזת נייר? האם היה רצף קירור מהטחינה עד הצרכן? לכל הפרטים האלו ישנה משמעות ביחס לצורך ניפוי של הקמח, לכן אינני יכול לתת תשובה סדורה לשאלתך.
על כל פנים, קיימות מספר שיטות לשמור על קמח באופן שלא יצטרך ניפוי (על פי רוב הצורך בכך הוא בקמח מלא, קמח לבן רגיל אפשר לנפות באופן פשוט וקל).
בעיקר הדברים צריך לזכור שאמנם רובם המוחלט של החרקים אינו עובר את תהליך הטחינה והם נטחנים ומסולקים מהקמח לפני האריזה, ביצי החרקים יכולות לעבור את הטחינה ללא פגע (גדלם הוא כגודל גרגר קמח) ולכן בהינתן תנאי מחיה טובים, חמצן וטמפרטורה הן יכולות להתפתח במהרה.
לכן כדי שיהיה ניתן להשתמש בקמח ללא ניפוי יש לוודא כי התקיימו התנאים הבאים:
א. בטחנת הקמח בוצע ניפוי לפני האריזה הסופית של הקמח, וכל החרקים סולקו מהקמח, בכל קמח שיש בו הכשר טוב ניפוי זה מתבצע.
ב. הקמח נארז או נשמר באופן שאינו מאפשר לביצים להתפתח. ישנן שתי שיטות אריזה: 1. קירור הקמח מעת הטחינה לטמפרטורה של לפחות מתחת ל10 מעלות צלסיוס, בטמפרטורה נמוכה הביצים אינן מתפתחות, אך כאמור יש לוודא כי הקירור נעשה מיד לאחר הטחינה ולא מספר ימים לאחר מכן.
2. אריזה שמרחיקה את החמצן, חרקים כמו כל יצור חי צריכים חמצן על מנת להתפתח, אם אורזים את הקמח באריזת תת לחץ (ואקום) או לחלופין באריזה ללא חמצן (אריזה מבוקרת) אזי אפשר להשתמש בקמח ללא ניפוי כיוון שהחרקים לא קבלו חמצן ואינם יכולים להתפתח. גם כאן יש לוודא כי האריזה שלמה ואינה פגומה ואין כניסה של חמצן לתוך שקית הקמח.
בברכת התורה והארץ
דוד אייגנר
מכון התורה והארץ