ניקוי ירק - עד כמה נדרש להשתדל?

התשובה

בס"ד
שלום וברכת ד'

חוסר ראייתך נובע מכיוון שאינך יודע כיצד לבדוק אבל אדם שיודע (למד אצל מי שמכיר ויודע) כיצד בודקים ירק יראה את החרקים בירקות הנזכרים. החרקים המדוברים אינם מוגדרים כאינם נראים בעין (עין רגילה רואה ממרחק של 25 ס"מ גודל של 0.1 ס"מ והחרקים הללו גודלים לפחות 0.2 ס"מ) אלא שאדם שאינו יודע כיצד לראות אותם, באיזה מקום ונגודיות טובה, לא רואה אותם. כמו כן, הרבה פעמים הם מתים וקשה לראותם אבל בחייהם רואים אותם בעין רגילה ללא זכוכית מגדלת. הידיעה של אדם פרטי איננה משנה את הגדרת המין, דהיינו אם הוגדר הכרוב כנגוע על ידי אנשים שמכירים בחרקים, ממילא מין זה חייב בבדיקה.

כשם שלעניין סירכא בריאה חייבו חכמים לבדוק למרות שברור לי שאתה אינך יודע כיצד נראית סרכא בריאה, וכן לעניין צומת הגידים. כל אלו דברים של הגדרת המין. ומשעה שהוגדר המין כנגוע ישנה חובת בדיקה על מנת שאפשר יהיה לאכול את הירק המוגדר כנגוע. אדם שאוכל בלא בדיקה הוא בעצם מעלים עיניו מהאיסור, למרות שהוא עצמו איננו יודע כיצד נראה חרק. לאחר הבדיקה, אם לא ימצא יכול לאכול (אם הוא יודע איך לבדוק או שעושה על פי ההנחיות שכתובות על השקית). על כן, כל השוטף מקיים את תקנת חכמים לבדוק לפני אכילה.

איננו יודעים מה היה ומה לא היה, איזה מינים היו ואיזה לא היו, ולוואי והיינו יודעים (דרך אגב, כרובית וברוקולי לא היו בארץ בתקופת התלמוד כלל, זהו מין המוכר בחקלאות רק מהמאה ה-6 לספה"נ, והוא איזה התפתחות של מיני כרוב שהיו בארץ). בכל אופן השאלה מה היה היא איננה נכונה כפי שאמר שלמה המלך (קהלת ז,י) בקשת הימים הראשונים היא לא ידועה, כיוון שכל המציאות הייתה שונה, צורת הגידול שונתה. כך שאין להשוות בין התקופות ומה שהיה אז לא מה שהיום וכן להפך. גם בטעם הפירות המציאות השתנתה בין ימים עברו לימינו אלו, וגם בימינו אלו יש שינויים. כך שבהלכות תולעים נקוט מה שכתב הש"ך: "הכל לפי המקום והזמן". ומכיוון שבימינו הם נגועים, אין לנו אלא את המציאות הנוכחית. יתכן שגם עוד מספר שנים לא יהיו חרקים בכרובית וברוקולי ואז הירק יהיה מותר. ואם חכמים אוסרים אין לכך היתר, על כן חכמים לא אסרו מעולם ירק מסויים אלא אסרו על האדם לאכול ללא בדיקה.

בברכת התורה והארץ
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון