התשובה
א. בשו"ע (יו"ד סי' פד סעי' ט-י) נפסק שמזון מבושל שנמצאו בתוכו שלושה חרקים - חייב בדיקה, ואם אין אפשרות לבודקו (כגון במאכל סמיך, דייסתי וכדו'), הוא אסור באכילה. שכיון שנמצאו שלושה חרקים - חזקה שיש חרקים נוספים[1].
ב. בפוסקים נתבאר שאין לאסור את המזון או לחייבו בדיקה אלא כאשר נמצאו חרקים שידוע שהם נמשכים אל סוג המזון הזה באופן טבעי (כגון: מזיקי שדה, מזיקי מחסן וכדו'), וכיון שכך, אנו חוששים שחרקים נוספים נמשכו למאכל. אבל לא כשנמצאו חרקים שנמשכו באופן אקראי אל המזון (כגון: זבובים, יתושים ודומיהם)[2].
ג. אין לחייב את כל המזון שבצלחת בדיקה אלא אם אותם שלושה חרקים נמצאו מפוזרים בו (כגון שהם צפים על פניו או שנמצאו במקומות שונים בתוכו). אולם אם החרקים נמצאו מרוכזים בתוך רכיב מזון אחד (כגון שנמצאו תולעים בתוך תפוח אדמה אחד המונח בצלחת מרק) ואין חשש שהחרקים התפזרו בתוך כל המאכל - אין צורך לחוש לשאר המזון שבכלי[3].
ד. אע"פ שכלל בידינו ש"אין מחזיקין איסור ממקום למקום"[4], מכל מקום, אם נמצאו חרקים שטבעם להיות במזון קודם בישולו ולא מסתבר לומר שנפלו דווקא אל הצלחת, הרי ברור שהיו כבר בסיר, ויש להתייחס אל המזון שנותר בסיר כדין המזון שבצלחת (שחייב בדיקה, ואם א"א - אסור באכילה)[5].
ה. במקום בו אנו אוסרים את כל המזון שבסיר, יש להודיע לשאר הסועדים שהמאכל שחולק לצלחות אסור באכילה או חייב בדיקה[6].
[1] ויש מחמירים לאסור בשני חרקים. עי' מחב"ר (יו"ד סי' פד ס"ק כט).
[2] כ"כ: ט"ז (שם ס"ק יז) בשם מהרש"ל, מג"א (או"ח סי' תסז ס"ק יב), מקור חיים (סי' תסז ביאורים ס"ק ה), שו"ת שואל ומשיב (קמא ח"ב סי' מז), שו"ת בית שלמה (סי' קנה). ועי' חק יעקב (או"ח סי' תסז ס"ק כה) שמחמיר בשאלה זו.
[3] עפ"י שו"ת מהר"ם לובלין (סי' כז).
[4] עי' פר"ח (יו"ד סי' פד ס"ק לג), פמ"ג (יו"ד סי' פד מש"ז ס"ק טז).
[5] עפ"י או"ה (כלל כז סעי' ג), מג"א (סי' תסז ס"ק טז), שו"ת חוות יאיר (סי' קיב); שו"ת יהודה יעלה (חו"מ סי' רכז). מאידך גיסא, אם נמצאו יתושים או זבובים - אין לאסור אפילו את מה שבצלחת, וק"ו מה שבסיר המרכזי.
[6] משום חובת "אפרושי מאיסורא". אך אין להודיע למי שאינו עומד לאכול מאותו מאכל, כדי שלא להוציא שם רע על המסעדה.
