התשובה
א. כשיש נגיעות מרובה (יותר מרוב) חובת הבדיקה מהתורה. ובפחות מכאן יש חובה מדרבנן. במיעוט שאינו מצוי (שהוא מעט מאד ולא רגיל להמצא) הרי שאין חובת בדיקה. כגון, תולעת בתפוח והמצאות חרק הוא דבר נדיר מאד, ופחות ממעוט המצוי, ועל כן אין חובת בדיקה.
אמנם הרב ויא שליט"א הוא מומחה לחרקים אולם לפי ידיעתי כשהוא בודק הוא מסתכל בעין רגילה ולא בזכוכית מגדלת. זה שהוא יודע מה והיכן לחפש זאת מעלה, אדם שלא יודע צריך ללכת ללמוד.
1. צמוקים חייבים בשרייה במים חמים על מנת לאכלם.
2. בד"כ הדברים קבועים ולא משתנים הרבה, כך שמספיק לדעת בערך.
3. כמו בכל הכשר צריך לברר את נושא החרקים באוכל המוגש.
4. למרות ירידה באיכות, אם התורה או חכמים צוו עלינו לבדוק הרי שאנו צריכים לבדוק למרות שיתכן שהירק יאבד או יהרס, וכן לא נתיר לאכול בלא בדיקת ריאה רק בגלל שהדבר קשה.
בברכת התורה והארץ
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דורם אשקלון
