הכנת ושתיית עראק המופק מתאנים נגועות

התשובה

ב"ה אור לט"ו כסלו ה'תשפ"א

לכבוד

יונתן לוי

שלום וברכה וכל טוב

בתשובה לשאלתך, לגבי הכנת עראק מתאנים שכידוע שהם בחזקת נגועות, האם ניתן להשתמש בעראק, ללא חשש?

תשובה: תהליך הפקת עראק או כל הכנת תמציות של פירות בצורה מזוקקת, נעשה על ידי בישול הפרי או הצמח בכלי סגור. כשבחלקו העליון של הכלי קבועה צינורית, המעבירה את אידי הצמחים לכלי אחר, שם הופכים הם בחזרה לנוזל, כשבנוזל השני זה אין שום ממשות של הצמחים עצמם. 

השאלה היא האם עדיין צריך לחוש לכך שהפירות שמהם מפיקים את העראק וכדו' היו נגועים? 

שאלה זו נדונה באופן דומה על ידי הט"ז על השו"ע (יו"ד סי' פד ס"ק ט).

הט"ז דן שם אודות עשיית יי"ש (יין שרף) מזיעה של קמח מתולע. בתחילת הדברים הוא כותב להתיר את שתיית היי"ש, היות ואין ממשות של תולעים בתוך היי"ש כי אם טעם בעלמא, וטעם זה בטל בשישים. ואף שאסור לבטל איסור לכתחילה, זה דוקא כשחפץ בביטול האיסור.

והיות שבמקרה זה אינו חפץ כלל בביטול האיסור, שהרי כל חפצו הוא בטעם היוצא מן הקמח בלבד, ואין רצונו כלל בביטול טעם התולעים - ולפיכך אין הדבר נחשב כמבטל איסור לכתחילה. משום כך הדבר מותר למרות שטעמן של התולעים מתבטל במשקה.

אלא שהט"ז לא רצה להתיר לאנשים להכין את המשקה הזה, משום שהוא חשש שאם נתיר לאנשים להכין תמציות מקמח מתולע הם יבואו להשתמש בקמח מתולע גם באופנים האסורים, ולכן הוא סבר שאין להתיר זאת למעשה גם באופן המותר.

אולם הפרי חדש (יו"ד סי' פד ס"ק יז ד"ה קמח) דחה את חששו של הט"ז, משום שאין אנו יכולים לגזור גזירות מדעתינו, והתיר לעשות כן אף לכתחילה. וכן כתב גם הפרי מגדים (יו"ד סי' פד משבצות זהב ס"ק ח) להתיר. והוסיף, שכיון שלא משהים את הקמח זמן רב קודם עיבודו - אין מקום לחששו של הט"ז. ועי' עוד בדרכ"ת (שם ס"ק סו) שכתב, שבפירות הידועים כמתולעים ואין חשש שייכשלו לאוכלם - מותר גם לדעת הט"ז. ולפי זה כיוון שכולם יודעים שתאנים נגועות לא יבואו לאוכלם ללא שבע בדיקות וחקירות, הרי שגם הט"ז יודה להתיר.

טעם נוסף להתיר את תמציות אלו, מובא בספר בן אברהם (סי' נ אות יח), שהיות ותולעים הינם מהדברים שנפשו של אדם קצה בהם - נחשב טעמן כטעם פגום, וקיי"ל שנותן טעם לפגם מותר (שו"ע סי' קז סעי' ב, וברמ"א שם), ולכן אין בהכנת התמצית כלל ביטול של טעם אסור.

אמנם החקרי לב (יו"ד ח"א סי' נג-נד, מובא בדרכ"ת ס"ק קמ) כתב שהדבר מותר אך ורק לאדם שהתליעו פירותיו, אשר במקום לזורקם רצונו להפיק מהם יי"ש. אך לכתחילה אין לקנות פירות מתולעים על מנת לעשות כן. אולם הבן אברהם (שם ד"ה אך) חלק עליו וכתב שכיון שהדבר מותר - שוב אין לעשות חילוק זה, שלא הוזכר כלל בפוסקים. וכן כתב הדרכ"ת (סוס"ק קמ) שכן נוהגים במקומם, וקונין מהנכרים לכתחילה שזיפים כדי לעשות מהם יי"ש, אף שהם מלאים תולעים

לסיכום: מותר לכתחילה להפיק תמציות טעם ותמציות מרפא מתאנים שדרכם להתליע, ובוודאי שלכולי עלמא המשקה היוצא מהם מותר לשתות ממנו לכתחילה ללא כל חשש.

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב