התשובה
דרך הכנת התמצית היא על ידי ריסוק עלי הסלרי. לכאורה, בריסוק העלים יש ביטול איסור לכתחילה, שהרי העלים נגועים בחרקים, אמנם כיוון שאין כוונתו לבטל את האיסור אלא למצות את הסלרי, המיצוי מותר ואין בכך ביטול איסור. כך עולה מתשובת 'תרומת הדשן' (סי' קעא), וכן נפסק בשו"ע (יו"ד סי' פד סעי' יד).
המיצוי אינו מבטיח את ריסוק כל החרקים, ולכן ייתכן שנשארו חרקים שלמים, והם 'ברייה שאינה בטלה ברוב'. אסור לאכול חרקים שלמים, אפילו מתים, בתוך תערובת, ואפילו יש בתערובת פי כמה וכמה כדי לבטלם. משום כך צריך לסנן את התמצית מן החרקים אשר לא נתרסקו. אבל באכילת חרקים שנתרסקו אין איסור, מפני שהם נותנים טעם לפגם, כמבואר בשו"ע (יו"ד סי' פא סעי' ח) ובש"ך (לשו"ע שם, ס"ק כז).
על כן נראה שמותר למצות את הסלרי, ואת התמצית היוצאת מן העלים צריך לסנן במסננת שיכולה להפריד תריפסים וחרקים גדולים יותר, ממנה. חלקי החרקים שעברו במסננת ונותרו בתמצית - אינם אוסרים את התמצית ואת התבשיל שאליו הוסיפו אותה.
