התשובה
נאמנותו של קטן על עשיית מעשה שהגדול מחוייב לעשותו, תלויה במספר גורמים: כאשר המדובר במעשה שחיובו מהתורה - אין לסמוך על נאמנות קטן[1]. ואילו במעשים שחיובם מדרבנן סמכו חכמים על נאמנותו של הקטן שעשאם[2], כאשר באפשרותו לעשותם גם כעת[3]. יש אומרים שההיתר מותנה בכך שאין טורח רב במעשה זה[4]. ויש מוסיפים שסומכים על הקטן רק אם המעשה נעשה גם לצרכו[5].
בנוסף לכך אין לסמוך מראש על כך שביצע את שליחותו, אלא יש לשאול אותו לאחר הבדיקה אם עשה אותה כפי שצריך[6].
מסקנה:
א.נמצאו ג' תולעים במאכל או משקה - אין לסמוך כלל על בדיקת קטן היות וחיוב הבדיקה הוא מן התורה[7].
ב.בבדיקת ירקות או פירות שמיעוט מצוי מהם מתליע אך יש טורח לבודקם - ראוי שאדם מבוגר יהיה עימו בבדיקה אף שחיוב הבדיקה מדרבנן[8].
ג.ניתן לסמוך על בדיקת קטן בדברים שאין בהם טורח, כגון: בדיקת אורז או ניפוי קמח, ובתנאי שישאל אותו לאחר מכן אם ביצע את המוטל עליו.
[1] שו"ת תרוה"ד (סי' רנז), שו"ע (יו"ד סי' קכ סעי' יד), ביאור הגר"א (ס"ק לו), ועי' מה שכתב בדין יין נסך (סי' קכז ס"ק לב).
[2] פסחים (ד ע"ב), שו"ע (או"ח סי' תלז סעי' ד), רמ"א (יו"ד סי' קכז סעי' ג בהגה), משנ"ב (או"ח שם סוס"ק יח, שעה"צ סי' תלב ס"ק ו).
[3] תוס' (פסחים ד ע"ב ד"ה הימנוהו, עירובין לא ע"ב ד"ה כאן). הש"ך (יו"ד סי' קכז ס"ק לא) והגר"א (ס"ק לב) מוסיפים שהדבר מועיל אף להוציא מחזקת איסור. וחולקים על הרמ"א (סעי' ג בהג"ה) שאוסר באיתחזק איסורא.
[4] עי' משנ"ב (או"ח סי' תלב ס"ק ח, סי' תלז ס"ק יח).
[5] רעק"א (יו"ד סי' קכ סעי' יד ד"ה דאורייתא) עפ"י תוס' (עירובין לא ע"א ד"ה כאן). ועי' שעה"צ (או"ח סי' תלז ס"ק יט) שמיקל בזה.
[6] רעק"א (גליון הש"ס עירובין לא ע"ב על תוס' ד"ה כאן).
[7] אם נפלו ג' תולעים לתבשיל, הויא חזקה לאיסור: שו"ת הרשב"א (ח"א סי' קיג), שו"ע (סי' פד סעי' ט). ובמקרה שהאיסור ניכר, כגון שנפל למשקה שניתן לסננו - כתב הט"ז (יו"ד סי' קד ס"ק א) שאינו בטל מהתורה. וכ"כ הדרכ"ת (סי' פד ס"ק קלא) בשם שו"ת ישועות יעקב לענין מאכל שאפשר להוציא ממנו את התולעים.
[8] שו"ע (סי' פד סעי' ח).
