נעשר כספים לסטודנטים

התשובה

ב"ה

שלום וברכה!

ראשית, ישר כח על רצונכם לתת צדקה ומעשר כספים, הדבר ראוי ומבורך.

ישנן דעות שונות בפוסקים לגבי חיובו של מעשר כספים, האם מדובר בחובה גמורה מהתורה, חובה מדרבנן, או מנהג טוב. למעשה מקובל לדעת רוב הפוסקים כי מדובר במנהג טוב, ראו למשל בשו"ת משנה הלכות חלק ו סימן רב.

חובת הפרשת מעשר היא רק מהיבול, זו הרי כוונת התורה במילים "עשר תעשר את כל תבואת זרעך", נתינה ממונית מהכסף שהאדם מרוויח מוגדרת כצדקה.

ביחס לצדקה, השיעור המינמלי ביותר של צדקה מוביא ברמב"ם בהלכות מתנות עניים פרק ז הלכה ה, והוא שיעור של שליש השקל בשנה, כ20 ש"ח במספרים של ימינו, זה ודאי דבר שכל אחד ואחד יכול לתת, השיעור המקסימלי הוא עד חומש- 20 אחוז מהקרן שהאדם הרוויח, כמובא בגמרא בכתובות נ, א כחלק מתקנות אושא, שיעור כזה הוא בוודאי רק למי שפרנסתו בריווח. 

למעשה מובא בשו"ע יו"ד רנא, ג, בהגה שיש חובה לתת צדקה רק לאחר פרנסת עצמו, דהיינו שהאדם חייב בראש ובראשונה לוודא שיש לו די בצרכיו, ואז מתחיל החיוב בנתינת הצדקה, ואם ברור לו שהוצאותיו עולות על הכנסותיו אין לו חובה בנתינת צדקה, עם זאת, על האדם להיות מספיק כנה וישר כדי לבחון האם באמת הוצאותיו נצרכות או שאלו מותרות, וכל אדם יעשה את חשבונותיו בצורה פרטית, מה מוגדר מבחינתו הוצאה מוכרחת למחייה ומה כבר מותרות.

בכל אופן, חסכונות אינם חלק מההוצאות וההכנסות הרגילות, ולכן הם לא חלק מהחשבון של נתינת מעשרות. גדרים אלו הובאו ביחס לעני המקבל מהצדקה, באיזה מקרה הוא נחשב עני, כשיש לו גם חסכונות (ראו במשנה בסוף מסכת פאה).

יהי רצון שתמצאו פרנסתכם בריווח ותזכו להיות כל ימיכם רק מהנותנים.

בברכת התורה והארץ

דוד אייגנר

מכון התורה והארץ