תביעת חברת ביטוח בתאונת דרכים

התשובה

א) היתר תביעת חברת ביטוח 

אם הנהג העוקף היה רוצה לתבוע את חברת הביטוח שלך מותר לו לעשות כך אף שחברות הביטוח משלמות ממון לפי פסיקת בתי המשפט. מדובר בהתחייבות של חברה עסקית לשלם למבוטח בתנאי שבית המשפט יפסוק שאכן המבוטח אשם, והרי זה ככל תנאי שבממון והוא קיים. אמנם במקרה זה הנהג אינו רוצה לתבוע את חברת הביטוח אלא אותך באופן אישי. בבית דין ארץ חמדה גזית תיק 75073 פסקו הדיינים כי מותר למבוטח להפנות את התובע לחברת הביטוח, כיוון שגמירות דעתם של כל המשתמשים בכביש היא שבמקרה של תאונה המזיק יוכל להפעיל את חברת הביטוח. בנוסף, מנהג המדינה הוא שכאשר אדם מבוטח תובעים את חברת הביטוח. הסמ"ע פסק שבמקרה בו התובע והנתבע התחייבו בקניין שידונו בערכאות, התחייבותם חלה. רבים מהאחרונים חלקו על הסמ"ע, וה'תומים' העמיד את דבריו רק במקרה בו הקניין נעשה מראש ולא אחרי שאירע הסכסוך. אחרי התגלע הסכסוך, הקניין נועד לגרום לצד השני לבצע את ההסכם מרצונו הטוב ללא שימוש בערכאות ולכן אין בקניין זה משום עבירה על דברי תורה בהכרח. בדרך כלל לא מסתמכים על שיטת הסמ"ע. אולם כיוון שמוסד הביטוח הוא מוסד ראוי ונצרך, נראה שבמקרה זה יש להסתמך עליו. יחד עם זאת, יש מקום לדון בבית דין על פיצוי בגין עליית פרמיית הביטוח לצד שבית המשפט הכריע כנגדו. 

ב) משמעותם של דיני התעבורה בדין תורה

גם בדין תורה ישנה משמעות מכרעת לדיני התעבורה. פוסקים רבים ראו בתקנות התעבורה תקנות מחייבות אפילו אם הן נוגדות את דין תורה. הרב זילברשטיין ראה בכך תקנה של בני העיר ש'רשאין להסיע על קיצתן'. הרב יועזר אריאל סבר שיש בכך משום 'דינא דמלכותא דינא'. מלבד זאת, הסכימו הפוסקים שתקנות התעבורה מגדירות את הדרך בה משתמשים בכביש באופן מקובל, וממילא יקבעו מי נהג 'ברשות' ומי לא, וקביעה זו תגרור חיוב על מי שלא נהג ברשות.