התשובה
בדרך כלל תשלום נזיקין הוא בגובה הפער בין השווי של החפץ לפני הנזק לבין הערך העכשווי שלו. על כן יש לברר את השווי של הפגוש לפני התאונה, כי עכשיו אינו שווה כלום.[1] אולם אם אין דרך להעריך את שוויו של הפגוש (כגון שלא מוכרים פגושים משומשים במצב זה), אז יש לחשב את הנזק באופן שונה: שומת הנזק תהיה לפי עלות התיקון, כאשר הבסיס לחישוב הוא עלות פגוש חדש, וממחיר זה יש להפחית סכום כסף אשר יגלם את הפער בין פגוש חדש למשומש.[2] כפי שכתב הרב ש"ז אוירבך (מנחת שלמה, תנינא סי' קלה):
בדבר שהוא ממש ממון נראה שצריכים לשלם לו כפי שהוא צריך להוציא כדי לקנות חפץ כזה שהפסידוהו, ולא נמדד כלל בכמה יוכל למכור זה לאחרים. התורה אמרה מכה נפש בהמה ישלמנה היינו להשלים שיהיה לו בהמה אחרת.
יש שכתבו להפחית שליש מהמחיר של פגוש חדש, כפי שרגילים לעשות בכל מקרה שיש בו קושי להעריך את התשלום באופן מדויק, וזו דרך הפשרה המקובלת.[3]
[1]. שו"ע, חו"מ סי' שפז סעי' א. פגוש הוא דבר בפני עצמו, ועל כן השומה אינה נעשית אגב הרכב כולו. כך כתב בספר משפטיך ליעקב, ח"א סי' ז, וזו לשונו: 'שומת הנזק נמדדת כל דבר ודבר לפי ענינו, יש דברים שכל חשיבותם, יופיים ושימושם הוא בחפץ שלם, וכשחלק מהם ניזוק פירושו של דבר שכולו ניזוק, דמכיוון שחסר בשלימות חסר בכל, ומנגד, יש חפצים שמורכבים מיחידות רבות אבל אין לצירופם שום חשיבות עצמית, וכל חשיבותם היא חשיבותה של כל יחידה בפני עצמה'.
[2]. כן כתב הריב"ש, סי' תקו, כאשר דן על מזיק אשר הפיל תקרה רעועה.
[3]. משפטיך ליעקב, ח"א סי' ז, על פי שבות יעקב, ח"ב סי' קמד, ופתחי תשובה, חו"מ סי' יב ס"ק ג.
