התשובה
שאלה בין שני צדדים צריכה להתברר בפני בית דין השומע את השני הצדדים, לכן אנו נענה רק באופן עקרוני.
א. קבלן שהזיק חייב לשלם על נזקיו.[1] אם הזיק בצורה ישירה, חיובו מדין מזיק, ואם הזיק באופן של גרמא, חיובו מדין שומר, או שניתן לכלול זאת בגרמי.[2] קבלן שעבד בצורה רשלנית, כגון ששינה מהמנהג המקובל או לא הפעיל שיקול דעת מספיק – חייב לשלם.[3]
ב. קבלן אינו חייב לשלם על הוצאות שהוציא בעל הבית, וכן על אובדן ימי עבודה.[4]
ג. שכר עבור העבודה הראשונה – אם הקבלן הראשון הועיל במעשיו (יצר תעלה שאפשר להשתמש בה, רכש את המזגן, התקין היטב את המנוע וכו'), מגיע לו שכר עבור מעשים אלו, אולם עליו לשלם את ההוצאות שנגרמו כדי לתקן את עבודתו הרשלנית. כיוון שכרגע המציאות היא שאי אפשר להשתמש במזגן, נחשב הדבר כאילו לא השלים את העבודה, וכיוון שסירב להשלימה, הוא מתפטר וידו על התחתונה, ועליו לשלם את עלויות עבודתו של הקבלן השני.[5]
למסקנה:
1) 3,000 ש"ח עבור אובדן ימי עבודה + 1750 ש"ח על דלק וכביש 6 – פטור.
2) 7,000 עבור התיקונים – אך ורק אם אכן הקבלן סירב להמשיך לעבוד, ורק אם מחיריו של הקבלן המחליף מקובלים בשוק והוא אינו יקרן.
[1]. שו"ע, חו"מ סי' שו סעי' ב.
[2]. פתחי חושן, שכירות פרק יג סעיף ו הערה ט. אומנם בעבודות בניין לא ניתן לחייבו כשומר, שכן שומר על קרקע פטור מתשלומים. וצ"ע.
[3]. ראו בספרו של הרב אורי סדן, 'דיני עבודה במדינת ישראל על פי ההלכה' עמ' 411–413.
[4]. רמ"א, חו"מ סי' יד סעי' ה, שרק במקרה שאמר לשני 'לך ואני אבוא אחריך' חייב לשלם.
[5]. שו"ע, חו"מ סי' שלג סעי' ד, ושם סעיף ו; סמ"ע, סי' שלג ס"ק כה; ש"ך, חו"מ סי' שלג ס"ק לב; אולם רק עד פי שניים מהשכר הראשוני, וכן אם לא ניתן להשיג קבלן במחיר המקורי.