התשובה
שואל פטור מנזק שנגרם מחמת שימוש, כגון שמצבר הרכב התקלקל תוך כדי נסיעה, מהטעם של 'מתה מחמת מלאכה'. ישנה מחלוקת הפוסקים כאשר הנזק אינו מחמת השימוש, אלא מגורם חיצוני שפגע בו בזמן השימוש, וזו לשון ה'שלחן ערוך' (חו"מ סי' שמ סעי' ג):
השואל בהמה מחבירו לילך דרך ידוע, ובאו עליו לסטים באותו הדרך, או חיות רעות, ואנסוה ממנו, חשיב שפיר מתה מחמת מלאכה. הגה: ויש חולקין בזה וסבירא להו דלא מיקרי מחמת מלאכה, דהרי אף בלא הליכת הדרך איפשר שיבא לה אונס כזה.
סברת הפוטרים היא שהמשאיל נתן את הרכב על דעת שייסעו בדרך שיש בה סיכון של זריקת אבנים. והמחייבים מחשיבים זאת למקרה של אונס ולא למתה מחמת מלאכה, היות שהבהמה עודנה בחיים אלא שלקחו אותה הליסטים. מחלוקת זו קיימת גם כאשר מדובר על רכב שזרקו עליו אבנים והוא מחמת עצמו תקין. למעשה עקב המחלוקת אין להוציא ממון, ולא ניתן לחייב את השואל לתקן את הנזק. עם כל זאת, השואל צריך לטרוח ולהגיש תלונה במשטרה ולמלא את הטפסים הנדרשים במס רכוש, כי זו חובתו כשומר, וכפי שנפסק ב'שלחן ערוך' (חו"מ סי' רצד סעי' ו):
נגנב הפקדון באונס ואחר כך הוכר הגנב, אחד שומר שכר ואחד שומר חנם עושה דין עם הגנב ואינו נשבע.
