מטפחת שאבדה בדואר

התשובה

נאמר במשנה (בבא מציעא פ"ח מ"ג) שכאשר אדם שולח חפץ על פי בקשת חברו, האחריות  לחפץ מוטלת על מי שיזם את המשלוח. לכן, כאשר מדובר על מכירת מוצר ואת מציעה ללקוח את האפשרות של משלוח בדואר, אזי ההפסד הוא שלך. אולם כאשר הלקוח רוצה להחזיר את המוצר והוא מציע לשלוח בדואר, האחריות על המוצר עדיין שלו. מסתבר שהסכמת להקל על הלקוחה שלא תצטרך להביא את המטפחת בעצמה לחנות, אך לא התכוונת למשמעות של קבלת אחריות[1] על אובדן המוצר.^[2] כל זה מהדין, אולם אם יוכח שיש מנהג ידוע אצל הסוחרים לקבל תמיד אחריות על מוצר עד שהוא מגיע ליעדו (גם כאשר הלקוח ביקש לשלוח בדואר), וכן לחייב תמיד את הלקוח על מוצר שנשלח חזרה ולא הגיע ליעדו, מנהג הסוחרים גובר על ההלכה.^[3]

[1].    שו"ע, חו"מ סי' קכא סעי' א.

[2].    עי' נתיבות המשפט, סי' קעו ס"ק מג, אך עי' הרב יעקב הילדסהיים, 'קניין באמצעות אנשי ההובלה' אמונת עתיך 106 (תשע"ה), עמ' 135–141. .

[3].    ירושלמי ב"מ פ"ז ה"א: 'אמר רב הושעיה זאת אומרת המנהג מבטל את ההלכה'.