האם כאשר עשה טובה לחברו והזיק חייב לשלם?

התשובה

מלשון השאלה אנחנו מבינים שגם החבר הבין שהאם לא נתנה את האישור ללקיחת הרכב, ועל סמך הנחה זו נענה. כאשר החבר שאל את הרכב מאימך ללא ידיעתה, הוא גזל את הרכב.^[1] את אומנם ביקשת ממנו לסייע לך, אבל אין זה מוריד מהאחריות שלו, כיוון ש'אין בסיטואציה הזו? הרי מצד אחד אני ביקשתי טובה, ומצד שני אני סמכתי על אותו אדם, והוא בחר

שליח לדבר עבירה'. גזלן חייב להשיב את הגזלה, ואם היא ניזוקה, עליו לשלם את הנזק. אפילו אם לא היינו מחשיבים את החבר לגזלן, הוא הרי מזיק, ומזיק חייב לשלם (אם לא הייתה פה גזלה, והיינו מגדירים את החבר כשומר חינם – הוא חייב בפשיעה, ופה זה יותר מפשיעה כי הוא מזיק בידיים). אם החבר היה נוהג כראוי והיה מתרחש נזק, היה מקום לפטור אותו מכיוון שעשה טובה. כך פסק בשו"ת 'אבני נזר',^[2] שכאשר אדם עשה טובה לחברו ובמהלך העשייה ניזוק החפץ אפילו באופן שיכול להיות מוגדר כמזיק – הוא פטור, כיוון שהתעסק לטובת השני. אך כל החידוש של ה'אבני נזר' הוא רק באופן של נזק בשוגג, אך נזק ברשלנות ובפשיעה – חייב. לכן לדינא החבר צריך לשלם את מלוא הנזק. אבל לאור הנאמר בתחילה, את ביקשת ממנו טובה והכנסת אותו למצב הזה לטובתך האישית, ועל כן, אפילו אם מבחינת ההלכה אין מקום לחייב אותך בתשלום, מכל מקום אין זה מוסרי שאת לא תשתתפי בנזק שנגרם עבורך ולמענך ותוך שותפות פעילה שלך בגזל. לכן נראה שכדאי שתשתתפי בתשלומים מרצונך הטוב.

[1].    בבא מציעא מא ע"א, ושו"ע, חו"מ סי' שנט סעי' ה.

[2].    שו"ת אבי נזר, חו"מ סי' יט.