התשובה
1) פיצוי לשוכר בגין נזקים שנגרמו לרכושו
המשכיר חייב לתקן פגמים בדירה 'שהן מעשה אומן והם עיקר גדול בישיבת הבתים והחצרות',[1] אלא אם כן היה בחוזה שבין הצדדים תנאי אחר. אם הרטיבות בקיר נגרמת על ידי כניסת לחות מבחוץ, הרי שהתיקון הוא מעשה אומן, ולכן המשכיר חייב בו. אם השוכר רואה שיש רטיבות בקיר, עליו להודיע למשכיר על כך ולבקש את תיקון הבעיה. לפעמים הרטיבות נובעת מעיבוי בתוך הדירה שאינה מאווררת דיה, ואז זו חובתו של השוכר לאוורר את הדירה. בכל מקרה, בינתיים אין זה פוטר את השוכר מהאחריות על רכושו, ועליו להרחיק מן הקיר את מה שעלול להינזק.
2) המשך השכירות
קיים דיון בין הפוסקים לגבי מקרה שבו המשכיר הודיע על סיום השכירות. יש אומרים[2] שהמשכיר אינו יכול לחזור בו, כיוון שהוא ויתר על תביעת דמי השכירות על הזמן הבא, ומחילה חלה ללא קניין. לעומת זאת יש הסוברים שאין תוקף לדברי המשכיר, משום שהבית קנוי לשוכר לזמן השכירות וצריך להקנותו בחזרה למשכיר, ולא די באמירה בעלמא. אומנם אם החוזה הוגדר ככזה שהוא חל עד הרגע שבו יודיעו שנמצא שוכר חדש, ואם כן זהו תום השכירות, מהרגע שהודיעו בו שנמצא שוכר חלופי, בטלה השכירות, וכמו שבתום התקופה הדירה חוזרת מעצמה למשכיר, כך גם לאחר ההודעה מראש חוזה השכירות בטל מעצמו מייד.[3]
[1]. רמב"ם, הל' שכירות פ"ו ה"ג, על פי משנה בבא מציעא קא ע"ב, וכן נפסק בשו"ע חו"מ סי' שיד סעי' א.
[2]. ראנ"ח סימן לח.
[3]. ראה מעין זה בפד"ר ירושלים דיני ממונות חלק א עמ' נב.