תיקון גנרטור על המשכיר או על השוכר

התשובה

ה'שלחן ערוך' (חו"מ סי' שיד סעי' א) מגדיר מהן החובות של המשכיר ומהן החובות של השוכר:

המשכיר בית לחבירו, חייב להעמיד לו דלתות ולפתוח לו החלונות שנתקלקלו ולחזק את התקרה ולסמוך את הקורה שנשברה ולעשות נגר ומנעול. וכן אם נפחתה המעזיבה והתקרה בד' טפחים, חייב לתקנה; וכן כל כיוצא בזה מדברים שהם מעשה אומן והם עיקר גדול בישיבת הבתים והחצרות.

הרמ"א עוסק בשאלה מה הדין במקרה שבתחילת השכירות הכול היה תקין ובמשך הזמן התקלקל:

תקן המשכיר דברים אלו, ונשברו תוך ימי השכירות, אם אמר ליה: בית זה, אין צריך להעמיד לו אחר. אמר לו: בית סתם, צריך לתקנו כל ימי השכירות.

האחרונים[1] עסקו ביישוב פסק הרמ"א,[2] אולם לכל הדעות רק בדברים שהם עיקר גדול בישיבת הבתים חלה על המשכיר החובה לתקן. מה נקרא עיקר גדול? ה'שלחן ערוך' כתב כמה דוגמאות, וברור שבכל דור יש דברים שונים כמו תיקון חשמל ומים וכו', אך גנרטור אינו מוגדר ככזה, ולהרבה גדולי ישראל לא היה גנרטור לשבת. לכן אין חובה על המשכיר לתקן את הגנרטור. מצד שני אין גם חובה על השוכר לתקן את הגנרטור, ואפשר להשאיר אותו מקולקל. ואם היה ברור שעל דעת זה בלבד שכר את הדירה, יכול לבטל שכירות.

[1].     ראו ביאור הגר"א, לשו"ע חו"מ סי' שיד סעי' א; קצות החושן, לשו"ע שם.

[2].     של הסתירה לכאורה בין דברי הרמ"א בסי' שיד לבין דבריו בסי' שיב סעי' ז.