התשובה
הציות לחוקי הבנייה נובע מ'דינא דמלכותא דינא', וכן הסמכות של המדינה להעניש ולקנוס את מי שעובר על חוקי הבנייה.[1] ואולם החוק חל על הבונה, ולא קונס או מעניש את השוכר או אוסר עליו לעשות דבר מסוים, ולכן אין לו שום איסור. אין להחיל את 'לפני עיוור' על 'דינא דמלכותא דינא' כאשר המדינה עצמה לא עושה כן.[2] מעבר לחוק, ישנה פגיעה בשכנים, בהוספת דיירים שלא אמורים להיות שם.[3] איסור זה חל גם על השוכר, ולכן צריך לברר שהשכנים מוחלים על כך, ואם כך נעשה – אין לשוכר איסור לגור שם. אומנם דבר זה אינו ראוי, וכדאי וראוי למצוא מקום ראוי יותר למגורים.
[1]. פד"ר יב עמ' 5; עיין גם תחומין ג (תשמ"ב), עמ' 178.
[2]. עיין בתשובה שפרסמנו ב-http://dintora.org/shut/143 על עניין דומה.
[3]. שו"ע, חו"מ סי' קנד סעי' ב.