התשובה
לדבר זה לא מצאנו ראיה מפורשת בפוסקים, ולכן רוב התשובה היא מסברה. במקרים אחרים של הפעלת ביטוח – כגון בעקבות תאונה או גנבת רכב – חברת הביטוח מפרטת היטב את התהליך לקבלת תשלום. בגנבת רכב התשלום ניתן רק אם הרכב לא נמצא בתוך שלושים יום, ורק אחרי שהלקוח העביר את הבעלות לחברת הביטוח. בתאונה הלקוח חייב לחכות לשמאי שיאמוד את הנזק, ואם יתקן על דעת עצמו – לא יזכה בפיצוי. במקרה של אבדן מפתחות, הביטוח אכן לא מפרט מה קורה כאשר המפתח נמצא. נוסף על כך אין פירוט כמה זמן המפתח צריך להיות אבוד בטרם ישכפלו אחר. משיחה עם חברת ביטוח אחת עלה שהיא לא מקפידה שהלקוח יתקשר מייד עם אבדן המפתח וישאל מה עליו לעשות, ומבחינתה הלקוח יכול קודם לשכפל ואז לתבוע.
ניתן לדמות זאת לגמרא[1] המספרת על אדם שהפקיד נזמים אצל חברו, השומר לא זכר היכן הניח אותם וחויב בתשלום. כיוון שלא שילם, רב נחמן גבה ממנו את ארמונו. לבסוף נמצאה האבדה, שבינתיים התייקרה מאוד. רב נחמן פסק שהארמון חוזר לשומר והנזמים למפקיד, כיוון שהגבייה הייתה בטעות. אך אם השומר היה מסכים לשלם מרצונו, הוא היה זוכה בנזמים והם היו שלו. ניתן לדמות את הביטוח לשומר (אע"פ שבוודאי ניתן להבחין בין המקרים), ולראות מהסוגיה שברגע שהביטוח אומר שבדעתו לשלם, הביטוח מופעל. גם אם הביטוח לא אומר במפורש דבר, אם ברור שסוכן הביטוח היה אומר ללקוח לשכפל את המפתחות, אע"פ שלא אמר, הרי זה כאילו אמר. לכך יש להוסיף שאם החברה מורה למבוטח לשכפל מפתח, ייתכן שהיא מתחייבת לשלם את עלות השכפול מדין הסתמכות.[2] אבל אם המפתח אבד למשך זמן לא ארוך, וקשה להניח שחברת הביטוח הייתה אומרת למבוטח במקרה כזה לשכפל, אין אפשרות לתבוע את החברה.
[1]. בבא מציעא לה ע"א.
[2]. שו"ע, חו"מ סי' שו סעי' ו.
