התשובה
הרמב"ם[1] פסק שפועל שהזיק חייב לשלם, ומקור דבריו ממשנה במסכת בבא קמא (פ"ט מ"ג): 'והבנאי שקיבל עליו לסתור את הכותל ושיבר אבנים או הזיקן חייב לשלם'. בגמרא (בבא קמא ד ע"א) יש סברה לחייב את בעליו של עבד שהזיק מדין 'ממון המזיק', אך זו סברה מיוחדת שנאמרה רק על עבד, שכן הוא נחשב 'ממונו' של בעל הבית, ואילו פועל אינו נחשב כך. יש מי שחייב את השכן על פי סברה מחודשת:[2] יש 'אנן סהדי' שהשכנים הסכימו להרחבת הבית רק אם לא ייגרם להם נזק, ולכן, כאשר השכן ביקש אישור מן השכנים, הוא התחייב לשאת בנזקי פועליו. לפי האמור, החיוב הבסיסי מוטל על הפועל שהזיק, ואם לא ניתן לגבות ממנו, חייב השכן להשתתף בתשלום הנזק לפי הפשרה שיחליטו ביניהם.