התשובה
כלל חשוב בהלכות שכנים שעל הניזק להרחיק את עצמו, כי 'זה נוטע בתוך שלו וזה חופר בתוך שלו' (בבא בתרא כה ע"ב). לאור זאת, אי אפשר להכריח את בעל האילן לקוץ את אילנו. המשנה מחדשת שיש מקרים שמותר לניזק לקצוץ את ענפיו של המזיק. גם אז, ישנה זכות לניזק לקצוץ, אך המזיק אינו חייב לדאוג לכך[1]. וכן נפסק ב'שלחן ערוך',[2] שאם אילן חברו נוטה לתוך שדהו, מותר לקוצצו עד הגובה שבו יוכל לחרוש ללא הפרעה. וכתבו הפוסקים שכך הדין באילן הנוטה לחצר ומפריע לחדירת אור או אוויר, שמותר לקוצצו בגובה שבו לא יפריע לאור או לאוויר לחדור[3]. אך אם יוכח שהנזק קבוע ואינו נסבל, אזי הדין ישתנה עד כדי אפשרות לחייב את המזיק לקצוץ את האילן[4].
[1]. בנין ציון, ח"א סי' סא; חלקת יעקב, חו"מ סי' י.
[2]. שו"ע, חו"מ סי' קנה סעי' כו.
[3]. פתחי חושן, נזיקין פרק יג הערה צא.
[4]. שו"ת הרשב"א, ח"ז סי' תקי, אילן המזיק את הבית מותר לקוצו על פי סוגיית הגמרא, בבא בתרא כו ע"א: 'זיל קוץ' וכן 'למחר אייתי ליה מקורייהו'. ואם מאפיל על ביתו יכול לחייבו לקצוץ, עי' פתחי תשובה, חו"מ סי' קנד ס"ק יא.
