לכבוד הרב,
ידועה המחלוקת על פירוש האיסור "לא תענה על רב" - האם זה
איסור לחלוק על המופלא שבבית דין או שהאיסור הוא שהמופלא לא
יאמר דעתו בתחילה כדי שלא יחששו לחלוק עליו.
עיין אגרות משה או"ח חלק א סימן קט.
ואע"פ שהרמב"ם בפירוש המשניות ובספר המצוות הכריע שאסור
לחלוק על המופלא, בספר משנה תורה משמע שדעתו שמותר
לחלוק. (הלכות סנהדרין פרק י הלכה ו, ועיין לחם משנה)
ודומני שיש עוד הלכה שבה הרמב"ם כותב בפירוש שהטעם
שמתחילים בדיני נפשות מן הקטן זה כדי שאם הגדול יאמר דעתו
בתחילה יחששו לחלוק עליו.
וכן משמע מכך שהוא מציין מצב שבו יש מחלוקת של 36 דיינים
לעומת 35 כמו שהרב ציין בתשובה קודמת.
וכמו שאמרתי הלחם משנה והגר"מ פיינשטיין הבינו שלהלכה פוסק
הרמב"ם שמותר לחלוק.
והרי בהלכות סנהדרין הרמב"ם כותב שאין מושיבין מלך בסנהדרין
כיוון שאסור לחלוק עליו ולהמרות את פיו, והמקור להלכה זאת הוא
אותו מקור - "לא תענה על רב" (סנהדרין יח,ב)
ולכאורה זה סתירה בין 2 ההלכות? מה ההבדל בין מופלא למלך?
למה על המופלא שבבי"ד כן מותר לחלוק ועל המלך לא?
ואגב, מי אמר שהמלך הוא המופלא שבבית דין?
נראה לי שהתשובה לשאלתך נעוצה בשאלה האחרונה ששאלת: מי אומר
שהמלך הוא מופלא שבסנהדרין. המלך אינו חייב להיות מופלא
שבסנהדרין, אבל אסור לחלוק עליו גם בהוראות הלכתיות וק"ו במצוה
למעשה מפני שנאמר בו: שתהא אימתו עליך ויראת מלך כוללת את
החיוב שלא לעבור על דבריו. ולכן משני הטעמים אי אפשר להושיב
מלך בסנהדרין.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
