כתיבת ביקורת על מסעדה

התשובה

ה'חפץ חיים'^[1] דן בהיתר לספר על מי שגזל והזיק לחברו וכדומה.

הוא קבע שבעה כללים:

1) המספר צריך לראות את הדבר בעצמו.

2) המספר צריך להיות בטוח עד כמה שניתן שהתחושה שלו נכונה אובייקטיבית ולא נובעת מהסתכלות סובייקטיבית.

3) המספר צריך לפנות לבעל המסעדה, לשתף אותו בחוויה הגרועה שהייתה לו ולשמוע איך הוא מגיב. אולי יש לכך הסבר פשוט?

4) אין להגזים בסיפור החוויה הגרועה.

5) המפרסם צריך להיות נקי מאינטרסים זרים ולכוון לתועלת.

6) זו הדרך היחידה למנוע את הנזק המשוער מאנשים אחרים.

7) אין לגרום לנזק גדול יותר מדי. לצורך העניין, אפילו שהייתה חוויה לא נעימה, היא לא מצדיקה את סגירת המסעדה.

לפי הכללים האלו, אסור לפרסם את התרשמותך את חוויותיך בפייסבוק הפרטי שלך, כיוון שלא רק המתעניינים במסעדות נחשפים אליו, ולהם ולכלל הנחשפים אין כל תועלת. באתר שמפרסם ללא רשות בעלי העסקים השוואה ביניהם יהיה ניתן לפרסם, אם מקפידים על הכללים המנויים לעיל. באתר שבעל העסק עצמו מפרסם וניתן לתת ביקורת, הרי הוא יודע את ההשלכות, וממילא ברור שמחל על לשון הרע, ונראה כי מחילה מראש במקרה כזה מועילה.

[1].   חפץ חיים, הלכות לשון הרע כלל י.