התשובה
מצד הדין בן יורש את אימו ולא בת, בייחוד שאין צוואה המקנה מחיים זכויות לבת. יש לדון מצד מצוות 'כיבוד אם' אם נוהג גם לאחר פטירתה, לפחות במה שנוגע למימוש רצונה בממון שלה. בשאלה זו מסתפק בשו"ת ר' עקיבא איגר[1] אם כספי ירושה נקראים 'משל אב או משל בן', והוא מגיע למסקנה שבספק היורשים נחשבים מוחזקים, ואי אפשר לחייב אותם לקיים את בקשת האם. יש מקום לדון מצד 'מצווה לקיים דברי המת',[2] אלא שיש תנאי בהלכה שאינו מתקיים במקרה הזה – נפסק ב'שלחן ערוך' (חו"מ סי' רנב סעי' ב): 'מצווה לקיים דברי המת, אפילו בריא שציווה ומת, והוא שנתנו עכשיו לשליש לשם כך', ובמקרה הזה האם לא נתנה את הדירה לשליש. כמו כן, לא ברור שיש מצווה לקיים את דברי המת כאשר דבריו סותרים את הצדק.[3]
לסיכום, אין עליך חובה הלכתית לקיים את בקשת אימך.
[1]. שו"ת רע"א, מהדורא קמא סי' סח.
[2]. גיטין יד ע"ב.
[3]. כן כתב בספר תשובות והנהגות, ח"ד סי' שטז: 'ואולי דומה למילי דאיסורא דלא אמרינן בזה מצוה לקיים דברי המת כיון שאינו לטובתו'.