התשובה
נאמר במשנה באבות (פ"א, מ"ח) 'אל תעש עצמך כעורכי הדיינים'. יש לדון להלכה בשני עניינים: א. על איזה סוגי טענות דיברה המשנה. ב. האם האיסור חל רק על הדיין או על כל אדם.
א. כתב השו"ע (חו"מ, סי' יז סעי' ט):
ראה הדיין זכות לאחד מהם, ובעל דין מבקש לאמרו ואינו יודע לחבר הדברים, או שראוהו מצטער להציל עצמו בטענות אמת, ומפני החימה והכעס נסתלקה ממנו, או נשתבש מפני הסכלות, הרי זה מותר לסעדו ולהבינו תחלת הדבר, משום פתח פיך לאלם וצריך להתיישב בדבר זה הרבה כדי שלא יהיה כעורכי הדיינים.
אסור להציע לבעל דין טענות חדשות שלא חשב אודותם, אבל מותר לסייע לו לסדר את הטענות שהתחיל לטעון בעצמו.
ב. דעת הש"ך[1] שהאיסור לסייע לבעל דין נאמר רק בנוגע לדיין, אך לאדם אחר מותר לסייע לו. אבל האחרונים[2] חלקו עליו, והוכיחו שהאיסור להיות 'כעורכי הדיינים' נאמר גם בנוגע לאדם אחר. וכן הלכה. אך לדין זה יש יוצא מן הכלל. הגמרא[3] אומרת שכלפי קרוב משפחה, יש מצווה לייעץ לו, שנאמר 'ומבשרך אל תתעלם', ולכן מותר לקרובו של בעל הדין לסייע לבעל דין לטעון את טענותיו[4].
לסיכום, מותר לעזור לבעל הדין להביע ולבסס את מה שכבר טען אך לא להציע לו טענות חדשות, אלא אם כן הוא קרוב משפחה.
