התשובה
ראשית מומלץ מאוד להסדיר כל חוזה עבודה בכתב לפני תחילת העבודה. דבר זה עשוי למנוע אי נעימות גדולה בעתיד ודיונים בבתי דין.
א. הנימוקים לחובה להלוות בעדים
בבבא מציעא (עה ע"ב) מבואר האיסור להלוות ללא עדים:
אמר רב יהודה אמר רב: כל מי שיש לו מעות, ומלוה אותן שלא בעדים – עובר משום ולפני עור לא תתן מכשל, וריש לקיש אמר: גורם קללה לעצמו, שנאמר תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק.
רש"י ביאר: 'שעולה על רוחו של לוה לכפור'. מדבריו משמע שישנו חשש שהלווה יכפור במזיד, וכיוון שכן המלווה יעבור על 'לפני עיוור'. בספר 'נתיבות המשפט'[1] הוסיף על דברי רש"י שישנו חשש שהלווה ישכח, ומשמע מכאן שהחשש אינו רק ממזיד אלא גם משוגג. הקללה שגורם המלווה לעצמו מבוארת ברש"י: 'כשתובעו וזה כופר הכל, מקללין אותו ואומרין שהוא דובר על צדיק עתק'. כלומר הסובבים את המלווה אומרים עליו שהוא רשע שתובע דבר שאין לו, ולכן יבואו לקלל אותו.
ב'שלחן ערוך' (חו"מ סי' ע סעי' א) נפסק :
אסור להלוות בלא עדים, ואפילו לתלמיד חכם, אלא אם כן הלוהו על המשכון. והמלוה בשטר משובח יותר. וכל המלוה בלא עדים, עובר משום לפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יט, יד), וגורם קללה לעצמו.
אמנם הריטב"א[2] כתב שכל האיסור להלוות ללא עדים הוא משום מידת חסידות, ולא מעיקר הדין.
ב. הלוואה ללא עדים בזמן הזה
'ערוך השלחן'[3] כתב שלא נזהרים באיסור הלוואה ללא עדים בזמננו, והסביר ששני הצדדים מכירים זה את זה ואין חשש שישכחו או יכפרו בחיוב:
ומה שאין נזהרים עתה בזה ולוים זה מזה גמ"ח בלא עדים ובלא שטר משום דמכירין זה את זה ונאמנין זה לזה ויודע המלוה שלא ישכח ולא יכפור לו.
טעם זה צריך עיון לפי שקשה להבין כיצד יכול להיות בטוח שחברו לא ישכח. בשו"ת 'פרי יצחק'[4] ביאר באופן אחר מדוע בימינו לא נזהרים באיסור זה, וסיים שמכל מקום גם בימינו גורם קללה לעצמו אם מלווה ללא עדים, והרוצה לזכות לברכה יקפיד על כך.[5]
ג. הסכם עבודה ללא עדים או חוזה
מסתבר שמה שאסרו חז"ל במפורש נאסר, ודברים שלא אסרו במפורש – לא נאסר. כמו כן, החשש מ'לפני עיוור' רחוק יותר מהלוואה ללא עדים. מרגע קבלת הכסף, הלווה ללא עדים נמצא ב'סכנת' הכחשה, וכמו שרש"י מדגיש 'עולה על ליבו לכפור'. בחוזה עבודה לא ניתן דבר מיד ליד באותו הרגע ומחכים שהעבודה תבוצע, ומסתבר שבאופן זה, כשהחשש מעברה רחוק יותר, אין איסור. למרות זאת, הטעם של גורם קללה לעצמו יכול להיות גם בחוזה עבודה, ולכן עצה טובה לכתוב חוזה בין עובד למעביד ולתעד את כל תנאי העבודה בכתב (אפילו בדואר אלקטרוני).
[1]. נתיבות המשפט, שם ס"ק א.
[2]. מגילה כח ע"ב.
[3]. ערוך השלחן, חו"מ סי' ע סעי' א.
[4]. שו"ת פרי יצחק, ח"א סי' מח.
[5]. עי' עוד בעניין זה בשו”ת יביע אומר, חו”מ ח”ב סי' א; ספר 'פתחי חושן', הל' הלוואה פ"א סעי' ו הערה כ.