בנייה ללא אישורי בנייה

התשובה

יש להבדיל בין שני מצבים: המצב האחד הוא כאשר הבנייה הנעשית ללא אישור גורמת נזק כלשהו לשכנים, בין נזק הנגרם כתוצאה מהמבנה המסתיר אור,[1] אוויר[2] או נוף,[3] בין נזק הנגרם כתוצאה מריבוי הדיירים במקום (רעש, מחסור במקומות חנייה ועוד),[4] בין היזק ראייה[5] או כל נזק אחר. במצבים אלו אסורה תוספת הבנייה לא רק על פי החוק אלא גם על פי ההלכה. המצב האחר הוא כאשר הבנייה אינה גורמת כל נזק, אלא שמסיבות בירוקרטיות ואחרות לא ניתן רישיון. במצבים אלו העברה היא עברה על החוק בלבד, אך לא עברה הלכתית. כיוון שכך, מותר במצבים אלו על פי ההלכה להתחשב בעובדה שהעיריות אינן אוכפות את הדבר בצורה מוחלטת.[6] מכאן תשובה לסעיפים א ו-ב שבשאלה.

לעניין סעיף ג – אין עליך חובה מצד ההלכה להרוס את מה שכבר נעשה. אמנם אם תוגש נגדך תביעה מצד שכן או שכנים שיטענו שנגרם להם נזק כתוצאה מהבנייה, ייתכן שתהיה חייב להרוס, אלא אם כן יתברר ששתיקתם עד כה פירושה מחילה מצדם.[7]

[1].   ר' שלחן ערוך, חו"מ סי' קנד סעי' כז; שו"ת הרשב"א, ח"ג סי' קפב.

[2].   ר' חידושי הרמב"ן, בבא בתרא נט ע"א ד"ה הא דתנן במתני' חלון הצורי, בשם רבנו אפרים; ור' ביד רמ"ה שם שכתב: 'לאו כולהו בתי חזו לכוי דבי זיקא', ומכאן שכאשר המנהג הוא שהחלון המשמש גם לאוורור לא יוכל לפגוע בכך – כדין אוצר יין, ר' שלחן ערוך שם סעיף כה ברמ"א בשם הרשב"א.

[3].   ר' שו"ת מהרש"ם, ח"ג סי' שעו, ועי"ש שם פסק שאם כבר עשה יכול לומר: 'קים לי' ואינו צריך לסתור. וכמו"כ יש לדון לאסור אם מוריד בכך ערך הדירות של השכנים – ר' חוות בנימין, ח"ב סי' סד עמ' שצה.

[4].   שו"ע, שם סעי' א.

[5].   שם, סעי' ג.

[6].   ר' הרב אורי סדן במאמרו 'דינא דמלכותא שלא התקבל בציבור', חותם למשפט (תשע"ו) עמ' 16, ובמכתבו של מו"ר הרב יעקב אריאל שם.

[7].   ר' שו"ע, שם סעיף ז.