תשלום נזק – על השוכר או על המשכיר

התשובה

תיקון המצריך אומן מוטל על המשכיר, אף אם המשכיר לא אשם בו, מלבד נזק הנגרם משימוש לא סביר של השוכר.^[1] ואולם המקרה המדובר הוא חריג, הואיל ואת הזכוכית שבר אדם שלישי והוא אחראי לתיקון הנזק, וניתן לטעון כי המשכיר לא קיבל עליו תיקון נזקים אלו – 'מזלו של השוכר גרם'.^[2] כמו כן מצב זה, שבו ישנו מזיק והוא אינו ידוע, הוא מקרה לא שכיח, ולא ניתן לחייב את המשכיר מכוח מנהג.^[3] ובכל זאת נראים הדברים שהמשכיר חייב, מכוח זאת שהבית עומד לתיקון, שהרי הרא"ש^[4] הסביר שהחיוב של המשכיר לתקן את הבית הוא בהיותו עומד לתיקון, ויש לחייבו לתקן כבר עכשיו, על מנת לאפשר לשוכר חיים נורמליים בבית המושכר.^[5]

לסיכום, נזק שנגרם לבית שכור מצד אדם שלישי ולא ניתן לאתר אותו, המשכיר חייב בתיקונו.

[1].   שו"ע, חו"מ סי' שיד סעי' א; וביאר הסמ"ע, חו"מ סי' שיב ס"ק לב, כי כל בית עומד לתיקון ולכך זהו חלק מהתחייבות המשכיר; ערוך השלחן, חו"מ סי' שיב סעי' א.

[2].   טענה זו מצאנו לגבי שכירות של מיטלטלין או בעלי חיים, רמב"ם, הל' שכירות פ"ה ה"א: 'השוכר את הבהמה וחלתה או נשתטית או נלקחה לעבודת המלך אע"פ שאין סופה לחזור אם נלקחה דרך הליכה הרי המשכיר אומר לשוכר הרי שלך לפניך וחייב ליתן לו שכרו משלם...'; וכן פסק הלכה למעשה בספר מחנה אפרים, הל' שכירות סי' ו.

[3].   שו"ת דברי מלכיאל, ח"ה סי' קלא, חייב את השוכר לתקן את החלונות בטענה שאין זה נחשב ממש מחובר לקרקע.

[4].   מובא בסמ"ע, חו"מ סי' שיב ס"ק לב.

[5].   בשו"ת חבצלת השרון, סי' ל, כתב לפטור את המשכיר מסיבה אחרת והיא שבמקרה שלו שבירת החלון נובעת מהתנכלות לשוכר ו'מזלו גרם', אך ללא כן יש לחייב את המשכיר.