תמחור חלקי חילוף

השאלה:

 יש לי מוסך לכלי רכב פרטיים ואינני יודע כיצד לקבוע את מחירם של חלקי החילוף שאני מחליף למכוניות. הספק נותן לי הנחה של בין 5% ל- 60% ממחיר החלקים לצרכן. מס הכנסה לפי חישוביהם קובעים שאני מרוויח 25% מינימום על כל חלק, ולפי זה מחשבים את גובה השומה שעליי לשלם. שאלתי האם כשאני מוכר את החלקים ביוקר, יש בכך איסור אונאה?

התשובה

'משפטי ארץ' | גליון 109 (תשרי תשע"ו) עמ' 7-14

 

כתב ה'בית יוסף' (חו"מ סי' רט): 'חלב וגיזה שאין להם שער ידוע אלא כל אחד קונה כמו שחפץ לית ביה אונאה...'. מכאן מבואר שדבר שאין לו שער ידוע (כלומר אין לו מחיר אחיד אלא כמה מחירים) 'אין לו אונאה'. אלא שה'דרכי משה', הב"ח והש"ך[1] פסקו אחרת: 'אפילו היה אותו דבר אין שער שלו ידוע' – יש בו אונאה. ולפי דעתם צריכים לשום את המוצר ולקבוע לו מחיר, אפילו אם אין לו מחיר ידוע בשוק. 'מחנה אפרים'[2] מדייק מתשובת הרא"ש[3] שיש סוג של שער לא ידוע, שמוסכם על כל הדעות שאין בו אונאה. לדבריו צריך לחלק בין הסוגים: א. שער שמשתנה בגלל איכות המוצר, שבנוגע אליו נחלקו ה'בית יוסף' והש"ך. ב. שער שאינו קבוע כלל, שאין אפשרות לקבוע כל מחיר שהוא, כי לפעמים מרוויחים יותר ולפעמים פחות. בזה כולם מודים שאין אונאה.

'ערוך השולחן' (חו"מ סי' רכז ס"ק ז) מכריע:

במיני סחורות שאין כל בעלי חנויות מוכרין אותם בשוה שיש משתכר הרבה בסחורה זו ויש שמסתפק במועט אין שייך כלל אונאה למי שמשתכר הרבה כיון שדרך המסחר כן הוא כיון שיש שמוכרים במקחים כאלו.[4]

בספר 'פתחי החושן'[5] נידונה אונאה בדרכי המסחר בימינו, והקושי להגדיר מחיר במציאות שבה המחירים נקבעים לפי כוחות השוק, או שיש טווח גדול מאוד בין המחיר הזול למחיר היקר. שם הוא נוטה לומר שאם המחיר נקבע על פי היצע וביקוש, אין כלל איסור אונאה; ואם יש 'מחיר מחירון' (כמו בשוק הספרים, שבו יש מחיר מומלץ) כל מה שמתחת למחיר הזה 'אין בו אונאה', וכל מה שמעל המחיר הזה, יש בו אונאה. הוא נשאר בספק כיצד נגדיר את רוב המוצרים, שיש מי שמוכר אותם בזול ויש מי שמוכרם ביוקר. הוא מסתפק האם לדעת הש"ך צריך למכור לפי השער הבינוני דווקא או לפי המחיר של רוב המוכרים, או שכל מחיר הוא לגיטימי. הרב אשר וייס שליט"א[6] נוטה לפסוק שיש למכור לפי המחיר הממוצע. אך גם לקבוע ממוצע זה קשה מאוד במציאות שלנו, משום שהמחירים בה משתנים בגלל גורמים רבים, ובפרט אם המחיר נקבע לפי כוחות השוק. מסקנתו של הרב וייס היא שרק במקרים קיצוניים, שבהם יש הפרש גדול בין מחיר המוצר לבין מחירו המקובל בשוק – יש לבטל את המקח. לעומתו, הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א[7] פסק ש'יש אונאה' לרוב המוצרים והמחיר נקבע לפי רוב החנויות. לגבי המקרה הנידון, נראה שההנחה על מוצר מסוים אינה קובעת את מחיר המוצר. אלא יש לקבוע לפי המחיר לצרכן. אם אין מחיר שכזה, לשיטת הרב גולדברג - יש לקבוע לפי המחירים ברוב המוסכים באזור, ולשיטת הרב וייס - יש לקבוע מחיר הוגן, אך אין משמעות למחירים באזור. אמנם ייתכן ששיעור המס יכול לשקף את הממוצע, אך צריך לוודא שאכן הוא נקבע בזמן סמוך, ושלא היו שינויים משמעותיים במדד.



[1].     ש"ך, חו"מ סי' רט ס"ק א.

[2].     מחנה אפרים, אונאה סי' כה, ובעקבותיו שו"ת שבט הלוי, ח"ה סי' ריח.

[3].     שו"ת הרא"ש, כלל יג סי' כ.

[4].     ראה פתחי חושן, אונאה פ"י הערה כה.

[5].     פתחי חושן, שם הערה א.

[6].     משפטי ארץ, ח"ג עמ' 345.

[7].     משפטי ארץ, ח"ג עמ' 339.

toraland whatsapp