שכר שלא סוכם מראש

התשובה

הכלל ההלכתי הוא שכל קבלת הנאה כספית מחייבת בתשלום, כפי שפסק ה'שלחן ערוך':^[1]

היורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות ונטעה, אם היתה שדה העשויה ליטע, אומדין כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנוטעה, ונוטל מבעל השדה.

וציין ר' שמעון שקאופ את הטעם לשלם אף שלא היה סיכום מקדים, והוא שמדובר במקום הזקוק לעבודה הזו – 'שדה העשויה ליטע', ולכן יש להחשיב את העובד כשליחו של בעל השדה אף ללא דעתו.^[2] לאור זאת, אם לאחר שעברו חמש שעות, הניקיון לא הסתיים, הרי המקום זקוק לכך, וחייב לשלם מדין נהנה. התשלום הוא לפי ההערכה המופיעה ב'שלחן ערוך': 'כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנוטעה'. במקרה זה המחיר ששולם על השעות הקודמות ישולם גם תמורת השעה הנוספת. לגבי הטענה שהעבודה ירודה, אי אפשר להתחשב בכך, מאחר שקיבלת אותה לעבודה כפי שהיא. אם ניכר שהתוצאה אינה משביעת רצון, יש לפנות לברור הלכתי. אם אינך מאמינה לה שהיה צורך בשעת עבודה נוספת, ואת טוענת זאת בצורה ודאית, אז חובת הראיה מוטלת עליה.^[3]

לסיכום, כאשר נדרשה שעת עבודה נוספת, יש לשלם עליה, אף אם לא סוכם על כך מראש.

[1].    שו"ע, חו"מ סי' שעה סעי' א.

[2].    שערי ישר, שער ג פכ"ה.

[3].    בבא מציעא קא ע"א.