רופא שביטל תור

התשובה

ראשית נציין שבמקרה כזה על הפוסק לשמוע את שני הצדדים.[1] לכן נענה לשאלתך באופן כללי.

חזרת הרופא ללא סיבה מוצדקת – על פי ההלכה, אדם שהושכר למלאכה יכול לחזור בו,[2] אך ב'דבר האבד', דהיינו דבר שמעסיקו לא יכול להמתין ולעשותו במועד מאוחר יותר, אינו יכול לחזור בו.[3] דבר האבד אינו רק איבוד ממון, אלא כל דבר החשוב למעסיק, וע''י חזרתו לא יעשה בזמנו הראוי.[4]

לכן במקרה שלפנינו אסור לרופא לחזור בו מלקבל אותך לתור שקבעת, והיה עליו לקבל אותך במועד מאוחר יותר באותו היום. מה גם שלרופא יש מצווה לרפא ('ורפא ירפא', או 'השבת אבדה'), וייתכן שמצווה זו אינה מאפשרת לו לחזור בו כלל ועיקר. 

תשלום על ההוצאות – במקרה רגיל אין מחייבים בהחזר הוצאות, אך במקרה שבו אחד הצדדים הזמין את חברו והלה לא הגיע – מחייבים.[5] לכן כיוון שאתה הוצאת הוצאות נסיעה כדי להגיע לתור, והרופא ביטל את התור, הרופא חייב לפצות אותך על הוצאות הנסיעה. אמנם אין לחייב את הרופא על יום העבודה שהפסדת ולא על בזבוז זמנך, משום שביטול יום עבודה הוא מניעת רווח בלבד וגרוע מגרמא בנזיקין שפטור.[6]

תשלום במקרה של אונס – אם הסיבה לביטול התור היא שהרופא היה צריך לטפל טיפול ארוך בחולה אחר, במקרה של פיקוח נפש הרופא אנוס, ויש אומרים שהאנוס פטור מלפצות,[7] ויש מחייבים.[8] למעשה נפסק שיש לפטור.[9] 

מנהג להקדים חולה דחוף – סברה נוספת לפטור את הרופא היא אם יש מנהג שכאשר יש חולה דחוף, הרופא מקדים אותו גם במחיר דחיית חולים אחרים לזמן מאוחר יותר. במקרה כזה כל מטופל מגיע לטיפול בידיעה שאם יהיה מקרה אחר דחוף יותר, הרופא יצטרך לטפל בו ראשון. לכן אין מקום לחייב את הרופא, כיוון שהייתה כאן הסכמה. 

[1].   שו"ע, חו"מ סי' יז סעי' ה.

[2].   שו''ע, חו''מ סי' שלג סעי' א.

[3].   שו"ע, חו"מ סי' שלג סעי' ה; סמ''ע שם ס"ק יז.

[4].   סמ"ע, סי' שלג ס"ק יז.

[5].   שו"ע, חו"מ סי' יד סעי' ה.

[6].   ש''ך, חו''מ סי' ס''א ס"ק י; פסקי דין רבניים ח"ג עמ' 35.

[7].   עי' בפסקי דין רבניים, ח"ג מעמוד 18.

[8].   שו"ת הרמ"א, סי' יב.

[9].   ישועת ישראל, סי' יד סעי' ה.