התשובה
א. ב'שלחן ערוך'[1] נפסק כי יש איסור ריבית גם בפחות משווה פרוטה, אך אינו יוצא בדיינים - כלומר לא ניתן לתבוע זאת בבית הדין.
ב. אין צורך לחתום עם החברות הללו על 'היתר עסקא' נפרד, ודי בכך שהם חתמו על 'היתר עסקא' כללי, שמחייב כל מי שמקבל מהם אשראי או נותן להם אשראי.
ג. ההיתר תופס משום שכל לקוח עובד עם הבנק על דעת התקנון של הבנק, והיות שהיתר העסקא הוא חלק מהתקנון - הוא מחייב את כל מי שהבנק מתעסק עמו.
ד. נציין שלדעת הרב אלישיב, אדם אינו עובר על איסור ריבית כאשר גובים ממנו ריבית בעל כורחו - וכסף זה נחשב לגזלה בידו של הגובה.