מלשינון

התשובה

אין בכך איסור אך מנגד אין חובה לעשות זאת בייחוד שמצד מידות הנפש הדבר בעעיתי וכפי שכתב רבי משה פיינשטין- שו”ת אגרות משה, יורה דעה חלק ב סימן קג

ובדבר אם רשאי המלמד לומר לתלמידים שאם יודעין מי עשה את דבר הגנאי יודיע לו. הוא דבר מכוער לעשות כן זה יגרום שייקלו בלשון הרע. למדנו בגמרא במסכת ערכין (דף טז) “אמר רבי יוחנן בן נורי הרבה פעמים לקה עקיבא על ידי שהייתי קובל עליו לפני רבן גמליאל”.
זה כשמתעורר מעצמו לספר לרב כדי שיוכיחו, ולא כשהרב יגזור על תלמידיו שיספרו לו אם יודעים דבר מגונה… ואף שיש חשש שאם לא יגלה ולא ידעו לענשו, אפשר לא ימנעו מלעבור על דבר עברה – מנגד הרי כשמצווה להם לגלות (בדרך של הלשנה) הרי הוא כמייקל להו איסור לשון הרע  החמור מאוד .