התשובה
אכן שאלה לא פשוטה. לענ"ד יש להבחין בין סוגי ייעוץ שונים מבחינת אופי הייעוץ, ולהבחין בין אנשים שונים המבקשים ייעוץ. מבחינת אופי הייעוץ, יש להבחין בין ייעוץ שבו את ממליצה על אפיקי השקעה באופן כללי, למשל אג"ח קונצרני או תעודות סל או מניות מת"א 100 וכדומה, לבין ייעוץ שבו את ממליצה על מניות מסוימות.
הייעוץ הכללי הוא פשוט יותר משום שבתוך האפיקים שאת ממליצה עליהם, קיימת אפשרות לבחור בהשקעות כשרות, והרי זה כמו יועצת תזונה הממליצה על סוג של מאכלים שאפשר למוצאם כשרים ואפשר למוצאם לא כשרים - ומבקש הייעוץ הוא שיחליט בסופו של דבר האם לקנות אוכל כשר.
הייעוץ הפרטני הוא בעייתי יותר. אם את יודעת על מניות או אגח"ים ספציפיים שהם בעייתיים מבחינה הלכתית ואת ממליצה עליהם – עלול הדבר להיחשב להכשלה באיסור. אמנם אם מתוקף עבודתך את מחויבת להמליץ גם על מניות ואג"חים כאלו, הרי שזו שעת הדחק, ואת יכולה לסמוך על השיטות הסוברות שאין איסור ריבית ברכישת אג"חים גם בלא 'היתר עיסקא'. לגבי חילול שבת, את יכולה לסמוך על כך שיש להניח שהיקף המניות שהלקוח שלפניך ירכוש אינו משמעותי כל כך מבחינת החברה, ואין בו כדי להשפיע על איתנותה הכלכלית של החברה, וממילא אין ברכישה שלו משום סיוע משמעותי לחילול שבת.
כאמור, יש להתחשב גם בזהותם של המבקשים ייעוץ. אם מדובר באדם שלפי התרשמותך (עפ"י מראהו, לבושו וכדומה) הוא שומר הלכה, וממילא גם ייתכן שמסלול השקעות כשרות מעניין אותו – ראוי שתפני את תשומת לבו למסלולי ההשקעות הכשרות, ותצייני בפני את העובדה שמבחינת ההלכה יש עדיפות להשקעות אלו. אולם אם את מניחה שהיושב לפניך אינו מתעניין בשמירת הלכה בכלל ובהשקעות כשרות בפרט – אינך חייבת להמליץ לו על השקעות כשרות, ואת יכולה להסתמך על השיטות שציינו לעיל.
