התשובה
אם מדובר על מכשיר לא טוב שיש בו בעיות, אז זו אכן בעיה, כי מצד ההלכה ישנה חובה לספר על הפגמים שיש במוצר, בייחוד פגמים שאי אפשר לגלות אותם במבט ראשון. וכך כתב הרמב"ם:[1]
אסור לרמות את בני האדם במקח וממכר או לגנוב את דעתם, אחד גויים ואחד ישראל בדבר זה. היה יודע שיש בממכרו מום יודיעו ללוקח.
אם המכשיר תקין, אלא שניתן להשיג מכשיר טוב יותר באותו מחיר, אז אינך חייב ליידע אותו, כי חלק מהאחריות המוטלת על הקונה הוא לבצע סקר שוק ולברר מהו המוצר הטוב ביותר עבורו. כל קונה מודע לכך שיש אינטרסים לבעל החנות,[2] ועל כן עליו לשאול ולבדוק בטרם קיבל החלטה לקנות את המכשיר. מובן שאם הוא ישאל באופן מפורט אם זה המכשיר הטוב ביותר, תצטרך לומר את האמת.
[1]. רמב"ם, הל' מכירה פי"ח ה"א.
[2]. נאמר בפסוק (משלי כ, יד) 'רע רע יאמר הקונה ואזל לו אז יתהלל' ופירש המצודות 'רע רע – דרך הקונה חפץ לבזותו בפני המוכר, ויכפול אמריו לומר שהוא רע למען ימכרנו בזול, וכאשר יקנהו והולך לו, אז יתהלל לפאר את עצמו לומר שיודע לקנות חפצים בזול'. הפסוק מציין את דרך הקונה למצוא פגמים במוצר, ועל דרך זו כתב הרשב"ם, בבא בתרא פד ע"א: 'ולי נראה דהכי מצי טעין ליה , אני לא הטעתיך, דבחזקת יפות מכרתים לך, דטוב טוב יאמר המוכר בשעת מכירה'.
