חלה אחד הדיינים באמצע דין תורה

התשובה

א. ממתי לא ניתן לחזור בו מזבל"א

ב'שלחן ערוך' כתב:^[1]

כותבים: פלוני בירר את פלוני ופלוני בירר את פלוני. וכל זמן שלא כתבו, יכולין לחזור בהם; ומשכתבו, אין יכולין לחזור בהם. לפיכך אין כותבין אלא מדעת שניהם, ושניהם נותנים שכר הסופר. הגה: וה"ה אם קנו מידו וי"א דמשטענו בפניהם אינן יכולים לחזור, אף על פי שלא כתבו...

מכאן עולה שמרגע שעשו קניין או כתבו שטר, לא יכולים לחזור בהם, וי"א שמרגע שטענו לא יכולים לחזור בהם.

ב. דיין שאמר 'איני יודע' או הסתלק

ב'שלחן ערוך^[2] כתב:

אם ביררו להם עשרה אנשים שידונו להם, בין בדין בין בפשרה, ושאם לא יסכימו לדעת אחת ילכו אחר הרוב, ונסתלק אחד מהם ואינו אומר דעתו, או שאומר: איני יודע, אפילו הסכימו התשעה כולם לדעת אחת אינו כלום.

כלומר אם דיין הסתלק או אמר 'איני יודע', הדין בטל. אך במקום אחר[3] פסק לכאורה אחרת:

אבל ארבעה אומרים זכאי או חייב ואחד אומר איני יודע או שאמרו שלשה זכאי ואחד אומר חייב ואחד אומר איני יודע בין שהוא אותו שאמר תחלה איני יודע בין שהוא אחר הולכין אחר הרוב.

האם אפשר להסיק מכאן שהדין לא בטל, אם יש שלושה דיינים שמביעים דעתם? הרמ"א שם הקשה כן, ופסק שהדין קיים: 'וכן נראה לי עיקר דלא כמה שכתב לעיל סימן יג סעיף ז' בהפך והוא דעת החולקים...'.

הנושאי כלים הקשו שהרמ"א סותר עצמו לכאורה,^[4] ותירצו^[5] שלדעת הרמ"א יש הבדל בין דיין שהסתלק, שם ייתכן שהבעת דעתו הייתה משנה את הפסק, ולכן הסתלקותו מבטלת את הדין, לבין דיין שאמר 'איני יודע' והרי אין לו דעה, ובאופן זה לא היה משכנע אותם לכאן או לכאן, ואין ליקוי בדיון עצמו, ואפשר לפסוק ע"פ הדיינים הנותרים.

לסיכום, אם דיין הסתלק זהו פגם מהותי בדין, ואין הדיינים הנותרים יכולים להמשיך בדין ללא רצון מפורש של הצדדים.

דיין שחלה הרי זה דומה לדיין שהסתלק, וזה פגם מהותי בדיון, וצריך את הסכמת הצדדים כדי להמשיך את הדיון בהרכב הנוכחי, ויכולים להפסיק אותו.

ג. מתי לא ניתן להסתלק עוד, והוספת דיין שלישי ע"י הדיינים

בשו"ת 'תשורת ש"י'^[6] כתב שכל עוד לא הגיע ההרכב המלא לפסק דין, כלומר יצא באמירה ברורה כגון 'איש פלוני, אתה זכאי', יכולים הדיינים לשנות את הפסק. לכן אפילו הכריעו כל השלושה מה הדין, אך עדיין לא אמרו 'פלוני, אתה זכאי', והסתלק אחד מהם – הדין בטל, ורשאי בעל הדין לחזור בו, וכן הסיק בספר 'סדר הדין'.^[7] אולם נראה כי דברי ה'תשורת ש"י' לא נאמרו אלא במקרה שהדיין שבחר צד אחד נפטר, אבל במקרה שהדיין השלישי נפטר, לא יכול לחזור בו, כי הרי חזרנו למצב המקורי שבו יש דיין שכל צד בחר והם יחדיו יבחרו דיין שלישי. נוסף על כך, אם הדיין של הצד השני חלה, גם לא יוכל הצד שכנגדו לבטל את ההליך, אלא הצד השני יבחר דיין חדש שטוב בעיניו, וכן כתב ב'הלכה פסוקה'.^[8]

בשו"ת 'אריה דבי עלאי'^[9] כתב שאין הדיינים הנותרים יכולים להוסיף דיין שלא ברצון בעל הדין, אלא אם כן הדיין שהסתלק אמר 'איני יודע'. אבל אם דיין הסתלק מסיבה אחרת, בטל ההרכב עצמו, ויכול בעל הדין לטעון שאין הוא מסכים להתדיין לפני הרכב שונה ממה שקבעו מראש, ושאילו הדיין לא היה מסתלק, היה מוצא איזו זכות לטובתו. יתר על כן, עיקר דין זבל"א הוא שמתוך הזבל"א כל בעל דין מציית לפסק.^[10] אם כן, אין להכריח את בעלי הדין להתדיין לפני דיין אחר שלא מרצונם, כיוון שזה מנוגד לרוח גישת זבל"א.

גם במקרה הזה נראה שהכול תלוי בזהות הדיין שנפטר או חלה: אם זה הדיין שנבחר על ידו, הוא יכול לחזור בו כמו שנכתב לעיל, אבל אם מדובר בדיין השלישי, היכולת ביד הדיינים לבחור דיין שלישי כרצונם.

 

[1].   שו"ע, חו"מ סי' יג סעי' ב.

[2].   שו"ע, חו"מ סי' יז סעי' ז.

[3].   שו"ע, חו"מ סי' יח סעי' א.

[4].   רמ"א, חו"מ סי' יח סעי' ד.

[5].   סמ"ע סי' יח ס"ק יא; אורים סי' יח ס"ק ז; נתיבות המשפט, סי' יח ס"ק ו.

[6].   תשורת שי, קמא סי' יח.

[7].   ס' סדר הדין, דרברמדיקר, פרק ג' אות מג עמ' פט, ועיין שם בס"ק פו שאם כתבו בשטר בוררות שאם יחסר דיין אחד ימשיכו השניים בלעדיו, אין בעלי הדין יכולים לחזור בהם.

[8].   הלכה פסוקה, סי' יג אות ב הערה 130.

[9].   שו"ת אריה דבי אליעאי, חו"מ סי' א.

[10].  רש"י סנהדרין כג ע"א ד"ה יצא.