התשובה
א) איסור הלנת שכר
אין איסור בהלנת שכר פנסיה ופיצויי פיטורים. ראשית, העובד לא תבע את בעל הבית, וללא תביעה אין איסור הלנת שכר.[1] שנית, הזמן שבו העובד יזכה בכסף בפועל הוא לאחר היציאה לפנסיה או לאחר פיטורים, ועד הזמן הזה לא יגיע זמן התשלום בפועל. האיסור להלין שכר קיים ברגע התשלום (שכיר יום בסוף היום וכו'), ורגע תשלום הפנסיה הוא ביציאה לפנסיה. נוסף על כך, במקרה שלפנינו, אם אין למעסיק כסף, הוא לא עובר על איסור הלנת שכר. כמובן, אם העובד הפסיד זכויות בגין זה, המעסיק צריך לשלם לו את מלוא ההפסדים.
ב) חובת המעסיק לדווח לעובד
על המעסיק חלה חובה לדווח לעובדים על פיגור בתשלומים, כדי שזכויות העובד לא תיפגענה (ביטוח הפנסיה לדוגמה), אלא אם כן המעסיק סמוך ובטוח ויודע בוודאות שיגיע להסדר מול חברות הפנסיה, והעובדים לא ייפגעו. במקרה כזה אין צורך לספר, כי לעובד אין נפקא מינה בזה.
ג) קדימות בתשלום הנטו
לפי תשובה א' נראה שיש לשלם קודם את השכר הבסיסי, כיוון שעל זה עוברים ב'בל תלין', לעומת שאר החובות שאינם באותה מדרגה.
[1]. שו"ע, חו"מ סי' שלט סעי' י.