התשובה
מעיקר דין תורה אין חובה כלל לרשום פרוטוקול. רישום פרוטוקול מקובל בבתי הדין הרבניים: א) מכוח תקנה; ב) מכוח החוק.
א) תקנה סו לתקנות הדיון קובעת:
(1) מהלך הדיון ודברי בעלי-הדין והעדים יירשמו בפרוטוקול. (2) רישום הפרוטוקול ייעשה בידי סופר בית-הדין או בידי דיין או בדרך אחרת שיקבע בית הדין, בין בידי רושם או קצרן ובין באמצעות מכשיר הקלטה או באמצעים אחרים.
התקנה מתבססת על ה'שלחן ערוך':[1]
אם רצו הצבור לתקן שהשני סופרים מקבלים עדות ומגבין על פיהם, וכן אם רצו שאם יפטר העד שהוזמן להעיד עם הסופר שתעלה חתימת הסופר כשני עדים, תקנתם קיימת. הגה: כי בכל דברים כאלה רשות לצבור לתקן בעירם הטוב בעיניהם.
ב) חוק בתי דין דתיים התשטז-1956 מחייב רישום פרוטוקול.
זכות הצדדים לעיין בפרוטוקול מעוגנת גם היא בחוק ובתקנות הדיון. החוק קובע: 'בעל דין זכאי לקבל בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול'.
[1]. שו"ע, חו"מ סי' כח סעי' כג.