התשובה
כדי לתבוע פיצוי כספי על שימוש בתמונה לצורכי פרסום, יש להוכיח שאכן השימוש בה הועיל, והרווח הכספי גדל בזכותה. התביעה לפיצוי כספי יכולה להיסמך על דברי המשנה 'כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו?' ופירש הרמ"ך[1], שאין זה צודק שאדם ירוויח מנכסי חברו בלא רשותו. אף כאן, לכאורה יש לאדם בעלות על גופו, והצלם משתמש בתואר דמותו בלא רשות ולצורך מסחרי, ולכן עליו לשלם על כך. אך למעשה אי אפשר לתבוע תשלום על שימוש בתמונה של אדם. משום ש'זה נהנה וזה אינו חסר' - פטור[2]. האדם המצולם לא הפסיד כלום מפרסום תמונתו, ולכן אינו יכול לתבוע תשלום[3]. אם נעשה בתמונה שימוש מסחרי המחייב בפיצוי כספי על פי חוק, יש להתחשב בכך[4]. כמו כן אם התמונה הביכה את האדם וביישה אותו לעין כל, אזי יש מקום לפיצוי כספי, על פי חיוב בושת דברים, וכן על פי חוק הגנת הפרטיות, בהתאם לשיקול דעתו של הדיין[5].
[1].שיטה מקובצת, ב"מ לה ע"ב.
[2].ב"ק כ ע"א.
[3].בשו"ת שלמת חיים, סי' תשעג, נכתב שאין דין 'נהנה' שייך בתמונה, כי המצלם יוצר את התמונה, ולדבריו אי אפשר להתנגד לצילום.
[4].הרב אשר ויס (בתשובה בכתב יד). כנראה שלדעתו יש בכך משום תקנת בני המדינה, ואז התוקף ההלכתי לכך נובע מ'דינא דמלכותא' (רמ"א חו"מ סי' שסט).
[5].משפט שלמה ד, סי' מה.
