התשובה
משלוח שהגיע לכתובת שאינה נכונה דינו כאבדה ומצווה להשיב אותו לבעליו. אלא שכאשר המוצא מודיע לבעלים על מקום האבדה הרי בכך הוא סיים את מצוותו ואין לו חובה להשיב את האבדה לבעליה, ועל הבעלים לבוא ולקבל את האבדה לידיהם.[1] אמנם כל עוד מדובר על עיכוב סביר צריך מקבל המשלוח לשמור עליו ואסור לו להשתמש בו או להוציא אותו למקום שאינו משתמר בו. כאשר חלף זמן סביר והבעלים אינם מגיעים לקחת את שלהם, יכול הוא להיפטר מחיובו לשמור,[2] כי הוא אינו חייב להיות שומר בעל כורחו (במצב כזה שהבעלים יודעים שהמשלוח אצלו ואינם באים). אולם אין זה אומר שמותר לו להוציא את המוצרים למקום הפקר, ולחלק מהדעות לפני כן יש להתרות בבעלים, ועל כן יש להודיע לשולחים שאם לא יבואו לקחת את החפצים שלהם ביום הקרוב הם יופקרו, ואז יכול המחזיק לעשות בהם כרצונו.[3]
[1]. קצוה"ח, סי' קצח ס"ק ה נימק זאת: 'נראה הטעם דגבי פקדון אין הנפקד חייב בהשבה לבעלים, דאינו חייב בהשבה ליד בעלים אלא גזלן, כדכתיב והשיב, אבל שומרים לא מחייבי בהשבה כלל אלא פקדון כל היכא דאיתיה ביד בעלים הוא, והמפקיד הוא שהולך לבית שומר לקבל פקדונו, ומש"ה יכול לומר לו בא וטול את שלך'. ולעניין זה שומר אבדה נחשב כשומר ולא כגזלן.
[2]. פתחי חושן, הל' אבידה פ"ז הערה ב.
[3]. שו"ע, חו"מ סי' שיט סעי' א.
