התשובה
באופן כללי כדאי לסכם מראש על התשלום כדי למנוע חוסר הבנה ומתחים מיותרים. היסוד ההלכתי המחייב לשלם לשדכן, גם כשלא התנו על כך מראש, נלמד מסוגיית יורד לשדה חברו שם נאמר שמי שמהנה את חברו הנאה שרגילים לשלם עליה שכר יכול לתבוע אותה גם אם לא דובר על תשלום ביניהם. ועל כן כתב הרשב"א (נדרים לג עב ע"ב) כי מי שמזמין את חברו לאכול, יכול לתבוע ממנו את דמי סעודתו אפילו אם לא דיברו על כך בפירוש. כי 'סתמא דמילתא לא הזמין אותו על מנת להאכילו חנם'. לכן בחברה שבה מקובל לשלם על הצעת שידוכין ישנה חובה הלכתית לעשות כן. בדרך כלל בחברה הדתית לאומית אין נורמה המחייבת לשלם על שדכנות, ועל כן זה נשאר לשיקול דעתו של הזוג. יש להדגיש שגם במקום שמקובל לשלם, מדובר רק על מי שהציע את ההצעה ולא למי שתמך נפשית או ייעץ לאחד מהצדדים.
