התשובה
א) מום במקח שלא היה ידוע למוכר בעת המכירה
מדובר במום במקח שהיה ברכב לפני המכירה, והמוכר חשד שישנה בעיה, ולמפרע הסתבר שאכן יש מום במקח בזמן המכירה. מום במקח הוא כל פגם שבני המקום והתקופה מקפידים עליו ואם היו יודעים על הבעיה לא היו קונים את המוצר. במקרה כזה, מדובר במקח טעות, ואין זה משנה אם המוכר ידע על המום או לא ידע, כל שכן במקרה בו המוכר חשד שישנה בעיה ולא אמר דבר.
ב) מה התרופות (הפיצוי) במקרה של מום במקח?
במקרה של מקח טעות יש שתי אפשרויות: האחת, ביטול, כלומר להחזיר את הרכב למוכר ואת הכסף לקונה, והשנייה, פיצוי – לפצות את הקונה בכסף. אם מדובר על פגם במוצר שניתן לתקנו, והפגם אינו מהותי למוצר, ניתן לדרוש רק פיצוי כספי. אם מדובר על פגם במוצר שלא ניתן לתקנו או פגם מהותי למוצר, הצד הנפגע רשאי לדרוש רק ביטול, קרי החזרת המצב לקדמותו ולא פיצוי כספי, או פיצוי כספי בהסכמת שני הצדדים. דוגמה שהפוסקים נותנים לפגם מהותי - בית שנמכר עם קיר רעוע. במקרה כזה, המוכר לא רשאי להציע שיבנה קיר חדש וטוב כיוון שמדובר במוצר חדש ולא באותו המוצר כי קירות הם דבר מהותי לבית. במקרה זה, נראה שהנזילה איננה בגדר פגם מהותי, ולכן הסעד לקונה הוא פיצוי.
ג) קונה שלא בדק את המוצר למרות שיכול היה לבדוק
הסמ"ע פסק כשיטת ה'מגיד משנה' שאם הייתה לקונה אפשרות לבדוק בקלות והוא לא ניצל את האפשרות הזאת, אין לו זכות לטעון 'מקח טעות', והמכירה קיימת. כמה פוסקים חולקים על ה'מגיד משנה'. ה'פתחי תשובה' הביא את דברי ה'שבות יעקב' ו'נתיבות המשפט' שהגבילו את דברי הסמ"ע וה'מגיד משנה' למקרים מסוימים, אך שניהם מודים שאם הלקוח יכול היה לבדוק ולא בדק והשתמש במוצר, אין לו זכות לטעון 'מקח טעות'. ה'חכמת שלמה' טוען שה'מגיד משנה' אמר כן רק במום שכיח, ורק אז חייב הקונה לבדוק, אך לא חייב לבדוק אם קיים מום לא שכיח. מהרש"ם בשם 'קרית מלך רב' כתב שה'מגיד משנה' אמר כן רק בבדיקה ללא טורח ובדיקה שלא לוקחת זמן רב (והסמ"ע רמז לזה בכותבו שניתן לבודקו 'לאלתר'). נוסיף על דבריו שאם הבדיקה עולה כסף, בוודאי שאי אפשר לטעון כנגד הקונה מדוע לא בדק. לסיכום, במקרה שלפנינו אף שהיה יכול לבדוק, פוסקים רבים שדבריהם מסתברים בשיטת ה'מגיד משנה', יסברו שיכול הקונה לטעון 'מקח טעות' אף שהיה יכול לבדוק.
ד) האם הוזלת המחיר מהווה פיצוי לקונה
מוכר שמוזיל את המחיר כחלק ממשא ומתן לא יכול לומר שההוזלה נועדה לפצות על מומים במקח, כי ההוזלה יכולה לנבוע מדברים רבים מאוד, ולכן אם הדבר לא נאמר במפורש ללקוח (וגם אם נאמר, ישנן צורות מסוימות של רמיזה שעדיין יכול הלקוח לטעון 'מקח טעות' ואין כאן המקום להאריך) אין המוכר יכול לטעון שההוזלה נעשתה עבור זה. אולם, כאשר הפער בין התמורה ששולמה למחיר השוק גדול, ניתן לומר שהמחיר מלמד על כך שההפחתה נעשתה בגלל החשש לתקלה (בלשון חז"ל: 'הדמים מודיעים'), ואז אין צורך לתת לקונה פיצוי נוסף.
