רכוש גנוב שנתרם למוסד - האם על המוסד להשיבו לבעליו

התשובה

המוסד פטור מתשלום, אולם הנגנב רשאי לתבוע או את הגנב או את מי שהרכוש כרגע בידיו. נרחיב בביאור הדברים.

א. האם היה ייאוש?

פסק הרמ"א¹ שבסתם גנבה הבעלים מתייאשים, אלא אם כן ידוע שהבעלים לא התייאשו. במקרה שלפנינו הבעלים לא ידעו שרכושם נגנב, ולכן לא התייאשו (שהרי ייאוש שלא מדעת אינו יאוש²). במקרה שהבעלים התייאשו לאחר שהמוסד מכר את הרכוש הגנוב לאחרים, קיימת מחלוקת: לדעת הרא"ש³ והתוספות⁴ רק אם קודם היה ייאוש ואחר כך 'שינוי רשות' (כגון, מכירת הרכוש הגנוב) הבעלות על הרכוש פוקעת. לדעת הרמב"ם⁵ גם אם קודם היה 'שינוי רשות' ורק אחר כך ייאוש, הבעלות על הרכוש הגנוב פוקעת. אולם בכל הנוגע למוסד שלפנינו, לא היה ייאוש כל עוד החפץ היה בידיהם, ולכן באותו שלב לכל הדעות הבעלות לא פקעה.

ב. האם יש תקנת השוק?

אם לא היה ייאוש, מי שקנה את הרכוש הגנוב חייב להחזיר אותו לבעליו, וכמו שכתוב בתורה (ויקרא ה, כג) 'והשיב את הגזלה'. אולם חז"ל תיקנו שבמקרה כזה בתמורה לרכוש, הבעלים ישלם לקונה את הכסף שהלה שילם לגנב.⁶ תקנה זו נקראת 'תקנת השוק'. כל זה אמור בקונה מגנב שאינו מפורסם, אך הקונה מגנב מפורסם לא עשו בו 'תקנת השוק' לדעת ה'שלחן ערוך', ולדעת הרמ"א גם במקרה זה תיקנו 'תקנת השוק'.⁷ נחלקו הראשונים האם 'תקנת השוק' קיימת רק במכירה ובמתנה אין תקנת השוק, או שמא גם מי שקיבל רכוש גנוב במתנה זכאי לקבל מהבעלים פיצוי על שוויו, כיוון שמתנה ניתנת כחלק ממערכת יחסים של קח ותן.⁸ במקרה שהרכוש ניתן כצדקה נראה שלכל הדעות אין 'תקנת השוק' שכן לא ניתן לומר שנתן מתנה כיוון שעשה לו טובה.⁹ לפי זה, אם הבעלים לא התייאשו מהרכוש, מוסד הצדקה היה צריך להשיב להם את החפץ ללא שום תמורה. אולם אחרי שהמוסד מכר את הרכוש לקונה שני יש מחלוקת בין הפוסקים האם 'תקנת השוק' חלה על הקונה השני, והוא זכאי לקבל את מה ששילם.¹⁰ מכל מקום, התביעה של הנגנב היא תמיד מול מי שהרכוש בידיו כעת, או מול הגנב ולא מול מי שהיה באמצע (במקרה זה: המוסד). את מוסד הצדקה יכול לתבוע רק הקונה השני אם הוא יידרש להחזיר לבעלים את הרכוש ולא יקבל מהם פיצוי על מה ששילם.