קבלן שחוזר בו מהמחיר שהציע ורוצה מחיר גבוה יותר

התשובה

| הדין הבסיסי הוא שקבלן אינו רשאי לחזור בו ולומר שהמחיר שדרש לא מתאים, אלא עליו לעמוד במה שסוכם עמו. הוא גם אינו יכול לטעון שהעבודה יותר קשה ממה שחשב, כיוון שמוטל עליו לבדוק אותה לפני כריתת חוזה העבודה בין הצדדים, ואדרבה הרי הוא המומחה ובעל הבית כלל לא יודע מה המחירים בשוק ומהו האופי המדויק של העבודה, ועל כן אחריותו גדולה יותר. בנוסף, אם הקבלן נוהג בדרך לא ראויה ומסרב להמשיך לעבוד עד שיעלו לו את שכרו, מותר להטעותו ולהבטיח לו שכר גבוה, ולאחר מכן לפנות לבית הדין ולדרוש לשלם את השכר הנמוך. כך כתב הרא"ש:[1]

עוד ילמדני ראובן שקבל משמעון בגד לארוג חמש אמות בזהוב, וכאשר התחיל במלאכה אמר שהמטוה היה גרוע וגזם לו להניח מלאכתו אם לא שיוסיף לו מעות ומפני השינוי זה נדר לתת לו זהוב בד' אמות... תשובה: כיון דקבלן לא מצי מהדר וידו על התחתונה אם חזר בו אף אם היה מוצא אחר היה יכול להטעותו. ודוקא לענין שוכר עליהם אם באת חבילה לידו היינו דוקא אם אינו מוצא פועל אחר אבל להטעותו כדי לגמור מלאכתו כמו שהוא חייב לגומרה שהרי מן הדין אינו יכול לחזור אף אם היה מוצא פועל אחר ואף אם אינו אבד, יפה עשה שהטעהו.

וכך נפסק גם ב'שלחן ערוך'.[2] אולם יש יוצאים מהכלל. לדוגמה, אם התגלו נתונים חדשים שלא היו ידועים לקבלן בשעת הסיכום, ונתונים אלו משמעותיים עד כדי כך שניתן להגדיר את המקח כטעות. כך כתב ב'פתחי חושן':[3]

ונראה דהוא הדין בקבלנות וקבע שכרו, ואף אם הוברר שטעה בהערכת המלאכה והיו לו הרבה הוצאות וטירחה יותר ממה שחשב, אינו יכול לתבוע יותר, מיהו אפשר שאם נולדה סיבה אח"כ באופן דלא הוה ליה לידע, וכל שכן כשהיה לבעה"ב להודיע לו ולא הודיע, יכול לתבוע יותר. 

מקרה נוסף של חזרה ממחיר שנקבע מופיע ב'פתחי חושן',[4] בשם 'ערוך השלחן':[5] אם קבלן סמך על דברי המזמין ולא בדק את המציאות מראש ועל סמך דבריו קיבל את העבודה במחיר מסוים, ולאחר מכן התברר שהמזמין הטעה את הקבלן - יכול הקבלן לדרוש את המחיר המתאים למחיר השוק.[6] מקרה שלישי בו ניתן לחזור ממחיר הוא כאשר הייתה חריגה גבוהה בחמישית מהמחיר המקובל בשוק, וזאת מכיוון שפער כזה כלול בדיני אונאה. דין זה שייך רק בקבלן שאינו עובד בקרקע, כגון טכנאי מחשבים או מכונאי רכב,[7] ולא בקבלן שעובד בקרקע או במחובר לקרקע כגון קבלן שיפוצים, מכיוון ש'אין אונאה בקרקעות'.

בנוסף, אם הקבלן היה מודע לכל הנתונים ובכל אופן הציע מחיר נמוך או הסכים למחיר נמוך כדי לזכות בעבודה ויש להניח שהיה מודע לכל הנתונים אין אונאה אפילו לא בטכנאי מחשבים וכדומה.