התשובה
זו עובדה מוסכמת שניתן לך כסף בטעות ועל כן עליך להשיבו, בדומה לחוב ישן שההלכה מחייבת להחזירו גם לאחר זמן, ואין בזמן שעבר ראיה שהחוב נמחל, וזו לשון ה'טור' (חו"מ סי' צח):
אומרים ללוה שלם אפילו שהה כמה שנים ולא תבעו, ולא אמרינן מחל לו כיון ששתק כל אלו השנים, בין ששטר חובו יוצא מתחת ידו, בין שאין שטר חובו יוצא מתחת ידו, אם החייב מודה.
ובעניין סמכות הפקידה במשרד החינוך לפטור אותך מתשלום מלא,
בדרך כלל ההנחה היא שאדם לא חורג מדעת הממונה עליו, ובוודאי לאחר שקיבלת תשובה רשמית חתומה, שהרי אין סיבה שהיא תעשה דבר שאינו תקין עבורך. וכך מובא בשם הרב אשר וייס כי ניתן לסמוך על הנחה שניתנה על ידי פקיד רשמי כי יש להניח שההצעות שלו מקובלות על בעלי החברה.[1] אולם מדברי הש"ך משתמע שזה בתנאי שלא מדובר על חריגה גדולה שיכולה לעלות תמיהה על פשר התנהלות הפקיד.[2]
לסיכום, אם קיבלת תשובה רשמית ממשרד החינוך, יש להניח שאכן הדבר בסמכות הפקידה שחתמה על המסמך, ולפי דברי הש"ך אם מדובר בסכום גדול מאוד, יש לפנות שוב ולברר שהדבר נעשה על דעת המנהל.
[1]. דבריו נאמרו לגבי נהג אוטובוס, קונטרס כללים והנהגות בתחבורה ציבורית, מאת הרב פנחס גרינברג.
[2]. בהלכות שלוחין, שו"ע, חו"מ סי' קפב סעי' ב, נפסק כי השליח אינו מוסמך לקבל החלטה הגורמת הפסד למשלחו שהרי זה שלח אותו רק לתיקון ולא לעוות. מנגד נפסק ששליח נאמן על משלחו וכאשר קיבל החלטה עסקית, אף אם יש בה הפסד, החלטתו תקפה, כי אנו מניחים שהמשלח נתן לו סמכות מלאה. ובביאור הדבר כתב הש"ך (סי' קפב ס"ק ד): 'נראה לי דוקא בענין דלא הוי ביטול מקח דאמרינן מסתמא התנה עמו שיהא שלוחו בין לתקן בין לעוות, דמסתמא עשאו שיהא כאלו הוא עצמו, אבל לא קאי אשוה מנה בדינר, דמסתמא אינו שופטני שיתנה אפילו יעוות הרבה יהי' קיים'. לדבריו יש לשקול כל הצעה האם היא חורגת הרבה מהמקובל עד שיש בה ביטול מקח.
