התשובה
לא ניתן לענות על שאלות בדיני ממונות ללא שמיעת שני הצדדים, ולכן נענה רק לפי הנתונים שצוינו כאן. שכר העבודה הוא אחד מהתנאים הבסיסיים של העבודה ולא ניתן לשנותו ללא הסכמת שני הצדדים. כך פסק ב'שלחן ערוך' (חו"מ סי' שלב סעי' ה):
שכר בעל הבית בעצמו בסלע, ונזדלזלה המלאכה והראה להם בעל הבית פנים זועפות ופייסוהו בדברים, אינו יכול לומר: לא נתפייסתי אלא על דעת שתפחתו משכרכם כפי הזול, שהם יאמרו: לא פייסנוך אלא לדעת שנעשה המלאכה טובה וכן עשינו...
אם המעביד מסרב לעמוד בסיכום, נחשב הדבר לפיטורין אף אם העובד עזב ביוזמתו.[1] תנאי העבודה מחייבים מיד כשנכרת הסכם בין הצדדים.[2] דרכי כריתת הסכם עבודה: א) פעולת קניין מוסכמת (סודר, תשלום מקדמה, חתימה על חוזה, כריתת חוזה עבודה בדרך המשפטית המקובלת כיום במדינת ישראל בכל תחום לפי עניינו). ב) הליכה למקום העבודה.[3]
במקרה הנדון השותף הסכים לתנאי השכר שהוצעו לך, ולכן מציע העבודה פעל בסמכות וברשות, וההסכמות שהגעתם אליהם ביניכם מחייבות,[4] ואם נכרת בינך ובין השותף הסכם הוא מחייב. למסקנה, השותף רשאי לבקש ממך להפחית משכרך, אך אם נכרת ביניכם חוזה הוא לא יכול לכפות עליך להפחית משכרך, ואם עושה כן נחשב הדבר כפיטורין.
