ביטול חוזה שכירות בגין חשבון מים גבוה

התשובה

א) עזיבת הדירה בהודעה מראש

ישנם שני סוגים של שכירות דירה: 1) שכירות עם חוזה שלא נכתב בו אם יכולים לסיימו לפני הזמן או לא, ובמקרה כזה די בהודעה חודש מראש אם מדובר ביישוב רגיל (להוציא יישובים שבהם קשה למצוא שוכרים).^[1] 2) שכירות עם חוזה שנכתב בו שלא ניתן לסיימו בהודעה מראש, ובמקרה כזה לא ניתן לצאת מהדירה אלא אם נמצא שוכר אחר המקובל על המשכיר, ואם לא נמצא – יש להמשיך לשלם את השכירות.

אני מבין שהדירה שמדובר בה כאן היא מהסוג השני, או מהסוג הראשון במקום שקשה למצוא בו שוכר אחר בזמן הזה.

ב) עזיבת הדירה בגין חשבון המים

לא ניתן לעזוב דירה בגלל חשבון המים הגבוה. הבעיה אינה בדירה אלא בעריכת החשבונות, ואם תצליחו להראות לבעל הבית שהחשבון שלו שגוי, אין שום בעיה בדירה. אם כן, מדובר על בעיה חיצונית לדירה, ואין פה מקח טעות.^[2]

ג) חישוב נכון של חשבון המים

בנוסף, ידכם על העליונה, כיוון שסיכמתם עם בעל הבית שהתשלום יהיה לפי צריכה, ועליו להוכיח כמה צרכתם ('המוציא מחברו עליו הראיה'). הוכחה טובה לעניין זה תהיה התקנת מונה מים נפרד (הוצאה של כמה מאות שקלים). אם הוא לא מעוניין בכך, אזי ניתן לחלק לפי גודל הדירה או מספר החדרים ולא לפי הנפשות (כך היה החוק במדינת ישראל עד 1955, שלא הייתה חובה להתקין מד מים לכל דירה אלא עשו מד מים אחד לכל הבניין, וחילקו את החשבון לפי מספר החדרים ולא לפי מספר הנפשות). אין לבעל הדירה זכות לקבוע לבדו ועל דעת עצמו שמחלקים רק לפי נפשות.^[3] מובן שאתם חייבים לשלם את מה שצרכתם גם ללא מונה נפרד. לשם כך אתם צריכים לנסות לעשות תחשיב של שימוש בשירותים, מקלחות, מכונת כביסה וכו' (או על בסיס חשבון שקיבלתם בדירה קודמת, או בעזרת חשבון של זוגות צעירים דומים לכם בדירות אחרות), או ע"פ חדרים כמו שהצענו לעיל. כמו כן יש פוסקים האומרים שכדי לצאת ידי שמיים – עליכם להגיע להסדר שירצה גם את המשכיר, ולכתחילה כדאי לחוש להם על מה שכבר היה.^[4]

[1].     ראו בכל עניין זה באריכות בספר עמק המשפט, שכירות סי' ד אות ד.

[2].     ראו שו"ע, חו"מ סי' שלב סעי' ה-ו.

[3].     אין זה נוגע לשאלה אם מיסים משולמים לפי נפשות או לפי ממון או לפי קירוב בתים המבוארת בב"ב ז ע"ב, כיוון ששיקולים אלו נכונים בנוגע לשאלת ההנאה וחלוקת המס, ולא בנוגע לשאלה כמה מים רכשתם מחברת המים או מהמשכיר של הדירה שקנה אותם מחברת המים.

[4].     ראו שו"ע, חו"מ סי' עה סעי' יח; ש"ך, לשו"ע שם ס"ק סז.