התשובה
כבוד נשיא מדינת ישראל חשוב ומשמעותי. כדי כך מגיעים הדברים, שהיה מי שסבר כי במות נשיא (ל"ע), חובה על כלל אזרחי המדינה לקרוע עליו.[1] עם זאת, ודאי שכבוד נשיא המדינה אינו עולה על כבודו של מלך ישראל, שבעניינו נפסקה הלכה:[2] 'המלך חייב בכל דברי אבילות'. נכון הוא שחלות על מלך-אבל החרגות מסוימות,[3] ואולם כאמור 'בכל דברי אבלות' – כתגלחת, קריעה וכו' – דינו של מלך כדין כל אדם, והוא הדין ביחס לנשיא המדינה. יתרה מזו, שלא כמלך, שאינו יכול למחול על כבודו,[4] הרי ש'נשיא' יכול גם יכול למחול על כבודו.[5] וגם אם נכון הוא ש'נשיא' (שם) מכוון לנשיא הסנהדרין, הרי שבנוגע לנשיא המדינה כבר הוכרע כך בעבר בנוגע לנשיא הרביעי, פרופ' אפרים קציר.
ומעשה שהיה כך היה: גם לאחר שהתמנה פרופ' קציר לתפקידו הנשיאותי, הרי שבהיותו איש-מדע מובהק היה לו קשה להתנתק מעולמו המחקרי. עשה לעצמו אם כן הנשיא נוהג, להגיע מדי פעם למכון וייצמן – שהיה ביתו המדעי שנים רבות. או-אז פנה תלמידו-מקורבו פרופ' מאיר וילצ'יק לרבה של העיר רחובות, הרב שמחה הכהן קוק שליט"א, ושאלו 'כיצד לנהוג בכבודו לאחר בחירתו'. הרב קוק השיב במענה מפורט – שמצ"ב להלן כ'נספח'.
תמצית מסקנתו הייתה:
נראה כי פרופ' קציר הידוע כענוותן ובורח מן הכבוד מאוד, ובמיוחד כאשר מדובר בחוג תלמידיו וחבריו להוראה משכבר הימים במכון, הרי וודאי שמוחל הוא על הכבוד המיוחד לנשיא, דהיינו לעמוד מפניו עד אשר ישב, חובה שכל אדם חייב בכבודו. אם כי נותר החיוב של לקום מפניו קצת באופן המשמר את כבודו.
ועוד הוסיף וחתם כי 'יתכן וכדאי פעם לנהל שיחה עם הנשיא בעניין זה, ולהיווכח כי אכן מחל על כבודו'.
יפה נהג אפוא הנשיא יצחק הרצוג הי"ו בשמירתו על הלכה כתובה ומסורה, בכבדו את אימו ע"ה – כך אכן נאה וכך אכן יאה לנשיאה של מדינת ישראל.
נספח: מכתב הרב שמחה הכהן קוק שליט"א בעניין כבוד נשיא המדינה מר אפרים קציר[6]
הרבנות הראשית לרחובות והסביבה CHIEF RABBINATE of REHOVOT DISTRICT
רחוב יעקב 43 43, JAACOB STR
ת.ד. 1047– טלפון 951127 P.O.B. 1047 – Phone 951127
רחובות REHOVOT, ISRAEL
408 מוסדות בארץ ר/249/תשל"ג
ב"ה, יום כ"ז סיון תשל"ג 27.6.1973
לכבוד
נכבדי, פרופ' וילצ'יק
מכון ויצמן
רחובות.
ברכת ה'
בשבת שאלתני בדבר דרכי ההנהגה שלך כלפי פרופ' קציר, אשר נבחר זה לא מכבר לנשיא ישראל.
הבעיה נוצרה כתוצאה מהעובדה כי פרופ' קציר, הנשיא, ממשיך לפעול ולהורות במכון, כאשר נהג בתקופה שקדמה לבחירתו, והבעיה היא כיצד לנהוג בכבודו לאחר בחירתו.
והרי אשר נראה לענ"ד להשיבך בעניין זה.
א. מינוי נשיא שלא משבט יהודה: ידוע כי מלך אין להעמיד אלא מזרע בית דוד. ומקרא מפורש הוא בתורה: "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו" (בראשית, מ"ט י'). ורצה[7] לעיין בפירוש הרמב"ן על התורה שם המדגיש כי צווי זה נצחי הוא, לדורות, וכאשר מינו מלך שלא מזרעו של דוד, עברו על צוואתו של הזקן (יעקב) ונענשו בהם. וזה היה עונש החשמונאים שמלכו בבית שני כי היו חסידי עליון, ואלמלא הם, נשתכחה תורה ומצוות מישראל. ואעפ"כ נענשו עונש גדול וכל זאת בעבור שמלכו ולא היו מזרע יהודה ובית דוד. כל זאת בדבר הרמב"ן שם שכאשר[8] רצוי לעיין בהם במקורם.
למרות שהנשיא אשר התמנה בבבל היה תמיד מזרע בית דוד, אך מותר למנות נשיא גם שלא משבט יהודה. סימוכין לכך ניתן למצוא בתשובת הרדב"ז (ח"ג ס' תק"ט), אשר בו הוא מעיד על "נגידות מצרים", מעין נשיא היהודים שם אשר היה בסמכותו לענוש ולרדות בכח, צו[9] מלכות מצרים, והיה דן יחידי בדיני ממונות וקנסות ומכה ומנדה ומחרים כפי מה שצריכה השעה. ואמנם לראשונה מונה לתפקיד זה נכבד מצאצאי בית דוד, אך "אחר שנפסקה זרע דוד ממצרים או שלא היו ראויים מזרעו למינוי הנגידות, מינוי שראוי לה מצד חכמתו ומעשיו", א"כ אין צורך למינוי הנשיא דווקא משבט יהודה.
ב. ועתה לדין כבוד הנשיא: הגמרא במסכת קידושין אומרת כי "מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול". אך לעומת זאת "נשיא שמחל על כבודו, כבודו מחול". וסיבת הדבר היא כי לגבי מלך ישנה מצוות עשה מיוחדת "שום תשים עליך מלך"—שתהא אימתו עליך. אך לגבי נשיא אין מצוות עשה זו קיימת. מובן שחובה לנהוג בנשיא כבוד גדול, אך למרות זאת, קיים הבדל יסודי בין כבוד מלך ישראל לנשיא ישראל, לפחות לגבי ההלכה שאם מחל על כבודו – כבודו מחול. כך גם פסק הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פרק ו' הלכה ו'. וכך גם נפסק בשו"ע, יורה דעה, סימן רמ"ד הלכה י"ד, וזו לשון ההלכה שם: "ראה את הנשיא עומד לפניו מלוא עיניו ואינו יושב עד אשר ישב במקומו, או עד אשר יתכסה מעיניו. וכולם שמחלו על כבודם – כבודם מחול (הכוונה לחכם, אב בית דין ונשיא) ואף על פי כן מצווה לכבדם ולקום מפניהם קצת". אמנם הנשיא בו מדובר הוא נשיא הסנהדרין אשר יש לו סמכות תורנית ומדינית כאחת. אך מן הסברה, שאותן הלכות כבוד תנהגנה בנשיא ישראל, המוקיר תורה וחפץ ביקרה, כפרופ' קציר.
ולכן למסקנה נראה כי פרופ' קציר הידוע כענותן ובורח מן הכבוד מאוד ובמיוחד כאשר המדובר בחוג תלמידיו וחבריו להוראה משכבר הימים במכון, והרי וודאי שמוחל הוא על הכבוד המיוחל[10] לנשיא, דהיינו לעמוד מפניו עד אשר ישב ועוד כיוצא בזה, חובה שכל אדם חייב בכבודו. נותר רק החיוב של "לקום מפניהם קצת" הנזכר בשולחן ערוך המובא לעיל. כך נראה גם ביחס להזמנות למסיבות וכדומה. וודאי כי אין כאן פקודת נשיא, אלא הזמנה והצעה אשר תכליתה העיקרית לא לכבד את הנשיא אשר כבודו שמור ומובטח, אלא לכבד את המוזמן, להתכבד בכבוד הנשיא.
לכן גם לגבי זאת ניתן להניח מראש שישנה מחילה לגבי אישים אלו אשר משום מה לא נוכחו בטכס אליו הוזמנו. (ייתכן וכדאי פעם לנהל שיחה עם כב' הנשיא על ענין זה ולהוכיח[11] כי אכן מחל על כבודו בענייני הוראה והזמנות וכו').
מאידך, בשולי הדברים אציין כי מאז ומעולם הייתה הנשיאות בישראל תפקיד אשר נועד לרומם את קרן התורה בישראל ולהרבות כבודה על ידי הליכה בדרכי ה', ואף אם יש על מלך להיות בחינת "ויגבה ליבו" הרי רק "ויגבה ליבו בדרכי ה' ".
ואנו תקווה כי אכן מסורת קודש זו לא רק שלא תיחלש חלילה, אלא אף תגבר, וכבודה של תורה ירומם כבוד הנשיא, העוסק והוגה בתורה תדיר.
ויהי נועם ה' עליך
ביקר
הרב שמחה הכהן קוק
רב ראשי לרחובות
[1]. ר' שו"ת קול מבשר, ח"א, סי' עו, אם כי בשלהי תשובתו סייג הכרעה זו הלכה למעשה.
[2]. רמב"ם, הל' אבל פ"ז ה"ז.
[3]. ר' שם, ביחס ליציאה מביתו וניחום אבלים, ושם ה"ח ביחס לניחומו וישיבתו על 'דרגש'.
[4]. בבלי קידושין לב ע"ב, ועוד; רמב"ם, הל' מלכים ומלחמותיהם פ"ב ה"ג.
[5]. בבלי שם; רמב"ם, הל' תלמוד תורה פ"ו ה"ו.
[6]. הסיפור על פנייתו של פרופ' וילצ'יק לרב שמחה הכהן קוק שליט"א מובא בבלוג ארכיון המדינה – המהדורה העברית, קישורית: http://israelidocuments.blogspot.com/2013/05/blog-post_23.html; והמכתב של הרב שמחה הכהן קוק, מצוין שם ומצוי בארכיון בקישורית:
https://docs.google.com/file/d/0BxpR2lHZaDkHeVAtN3FPTjZINEE/edit?resourcekey=0-VqPG6cuM3sao0_idizlkZQ.
[7]. כנראה: וראה.
[8]. כנראה: שכאמור.
[9]. כנראה: לפי צו.
[10]. כנראה: המיוחד.
[11]. כנראה: ולהיווכח.