שימוש במערכת זיהוי פנים בשבת

[1].         שמירת שבת כהלכתה פכ"ג סעי' סב, וכעין זה שם פל"ב סעי' מג; וראה גם שו"ת ושב ורפא, או"ח ח"א סי' טז בסופו; יסודי ישורון, מלאכות שבת ב, עמ' 121; הרב מרדכי אליהו (https://katzr.net/9212e6); שו"ת שבט הלוי, ח"ט סי' סח-סט; שו"ת באר משה, ח"ו קונ' עלעקטריק סי' א אות כח; חוט שני, שבת ח"א, עמ' רד-רה; שו"ת ישיב יצחק (חי"ב סי' ט; חמ"ה סי' טו); שו"ת מעשה חושב, ח"א סי' יב (וראה גם ח"ח סי' ב); ילקוט יוסף (שבת ח"א סי' רעו סעי' ז-ח; שבת ח"ג סי' שיח, הנאה מחשמל בשבת, סעי' כח והערה לה); ארחות שבת, סי' כו סעי' כו; הרב אהרן ליברמן, 'לעבור בשבת בדלת שנפתחת באופן אוטומטי', פעמי יעקב נט-ס (תשס"ו), עמ' רב-רט, ומקורות רבים נוספים. איסור פתיחת דלת אוטומטית על ידי חיישנים כה מוחלט, עד שהוא נכתב כדבר פשוט ללא חולק באנציקלופדיה תלמודית, כרך יח, נספח לערך חשמל, טור תרנו-תרנז, ורק נכתב שם שיש דיון האם מדובר במעשה גמור או ב'גרמא'. ראה גם בסיום מאמרו של הרב איתם הנקין, 'עוד על גדרי האיסור בדלת חשמלית ושאר חיישנים בשבת', אמונת עתיך 110 (שבט תשע"ו), עמ' 8-7.

[2].         אף שלמפורסמות אין צריך ראיה, ניתן לעמוד על פשטות האיסור מאזכורו כדבר מוכר וידוע, כבר לפני כמה עשורים, במאמרו של ד"ר צבי שקולניק, 'מפנקסו של רופא שומר מצוות', ניב המדרשיה כ-כא (תשמ"ז), עמ' 185-184.