טעינת רכב חשמלי בשבת

התשובה

טעינת רכב חשמלי נעשית באוטומציה מוחלטת, ללא כל שותפות אנושית בתהליך מלבד בתחילתו.^[1] לאור זאת נראה לכאורה שהיא מותרת לשיטת בית הלל שאין אנו מצווים על שביתת כלים, ושיטה זו היא המקובלת להלכה.^[2] עם זאת, מצאנו בפוסקים הסתייגויות משימוש בשיטת בית הלל במצבים שיש בהם פגיעה בכבוד השבת, כגון: לישה ואפיית לחם אוטומטית,^[3] שליחת פקס,^[4] ועל כולנה – שימוש באוטומציה לצורך פעילות מפעלים ומרכזי תעשייה.^[5] מכיוון שכך, יש לברר אם הסתייגויות אלה שייכות גם בנידוננו.

והנה, מעיון בניסוחים השונים של ההסתייגויות, נראה שהמכנה המשותף להן הוא אחד משניים: א) הפרעה לאווירת השבת ביצירת רעש או בגורם ניכר אחר, בזמן פעילות המכשיר ('אוושא דמילתא'); ב) יצירת תוצאה ניכרת שלא הייתה קיימת לפני שבת והופקה בשבת, כגון: משלוח פקס, הכנת לחם וכל מוצר המיוצר במפעל.^[6] לאור זאת נראה שבמקרה של טעינה אוטומטית שקטה, שתי ההסתייגויות אינן שייכות, ויש להתירה. יש להוסיף שהדבר דומה להטענת פלאפון בשבת, שכבר פשט המנהג להתירה אף שאינה לצורך שבת, וכן הורה הרב יעקב אריאל.^[7] אף התקנת קולטי שמש שמייצרים חשמל באוטומציה בשבת הותרה ונהוגה במקומות רבים.^[8] במצבים מסוימים הותרה אף ענידת שעון נטען בשבת, וזאת בעקבות דיון שיצא מנקודת הנחה שאין איסור בעצם הטעינה (גם כשאינה לצורך שבת), אלא רק במעשה שגורם לה בשבת.^[9]

לסיכום, מותר לטעון רכב חשמלי לפני שבת, כאשר הטעינה תיכנס לתוך השבת, ותתבצע ותסתיים באוטומציה מלאה, ללא מגע יד אדם וללא טלטול כבלי החשמל עד לצאת השבת.

[1].    כדי שקביעה זו אכן תהיה נכונה, יש להימנע מניתוק כבלי החשמל בסיום הטעינה, ומטלטולם בכלל. כבלים אלו אסורים בטלטול בשבת משום מוקצה.

[2].    שו"ע ורמ"א, או"ח סי' רמו סעי' א; סי' רנב סעי' ה.

[3].    הרב אשר וייס, בתשובה שנדפסה בספר רץ כצבי – אקטואליה בהלכה, א, עמ' צג-צד: 'ועדיף שנאמר בפה מלא, שאף שלפי ההלכה יש צד להקל, אוסרים אנו, כדי להרחיק את האדם מהעבירה, ולעשות סייג לתורה, בכח שיש בידינו. ולבי נוטה יותר לדרך זו, דחיים אנחנו בתקופה שכל אחד חכם בעיניו יותר מחכמת שלמה, ואם נגבב סברות להחמיר, יבואו אחרים לסתור הבנוי ולעקור הנטוע, ונמצא שם שמים מתחלל. ועוד יפרסמו הדבר, שגדולי התורה מגבבים סברות נגד האמת, כדי להחמיר על ההמון, ויביא הדבר לחילול שם שמים ולזלזול בהוראת חכמים. ומשום כך, נראה טפי דההנהגה הראויה בזמננו, לכתוב ולפרסם את האמת הצרופה, דאף שמצד ההלכה יש צדדים לכאן ולכאן, יש לנהוג בזה איסור גמור, משום מיגדר מילתא, ומתוך דאגה לקדושת השבת ושלימות התורה' (ויעוין במה שכתב על כך הרב רייזמן בהמשך הדברים, ואכמ"ל); שו"ת קול מנחם, לרמ"מ טאוב, האדמו"ר מקאליב, הל' שבת ח"א סי' רנד ס"ק ב; פסקי תשובות, סי' רנד ס"ק ג; שו"ת שערי בינה, סי' מט הערה ק; הרב אבישלום ועקנין, במאמרו: בדין מכשיר אופה לחם בשבת, בית הלל מ [י,ד] (טבת תש"ע) עמ' נב-נה.

[4].    שו"ת שבט הלוי, ח"ח סי' מ; שו"ת חשב האפוד ג, סי' פו; אומנם בשו"ת באר משה (שטרן) ו, קונ' אלקטריק, סי' נ הנ"ל, התיר משלוח פקס בשבת לנמען נוכרי על ידי שעון שבת.

[5].    ארחות שבת, ח"ג סי' כט אות ח והערה כד; הרב משה לוי, בעל מנוחת אהבה; קונטרס תורת משה בספר ויען שמואל ח, עמ' כב; הרב גדעון פרל, 'השימוש במדיח כלים לגבי כשרות ושבת', תחומין יא [תש"נ], עמ' 129; וכן הובא בשם הרב מנשה קליין, בעל שו"ת משנה הלכות, אליבא דהלכתא מד [אלול תש"ע] עמ' טו ד"ה וכן שמעתי; ויעוין עוד במקורות נוספים שהובאו שם בעמ' יד-טז; בשולחן שלמה (אוירבך) שבת א, סי' רנב הערה ו עמ' נב, הובא היתר בזה לרופא, וייתכן שדווקא לרופא ולא לכל אדם.

[6].    יש להעיר שמשאת נפשם של רבים משלומי אמוני ישראל היא שייצור החשמל במדינת ישראל ייעשה באוטומציה מלאה, ללא מגע יד אדם, ואין אוסרים זאת בגלל ההסתייגויות. ואף שמדובר ביצירת תוצאה ניכרת, שמא יש הסכמה על היתר הדבר, בגלל נחיצותו הרבה לתפקוד היום-יומי של כלל הציבור בשבת, הגוברת על ההסתייגות.

[7].    תשובה בכתובת: https://www.toraland.org.il/20185.

[8].    ראו: הרב ישראל רוזן, חשמל סולארי בשבת, בכתובת:

       https://www.zomet.org.il/?CategoryID=281&ArticleID=666.

[9].    ראו: הרב ישראל רוזן, צבירת אנרגיה סולרית להפעלה חשמלית בשבת, אמונת עתיך 99 (ניסן תשע"ג) עמ' 16–17; הרב שי סימינובסקי, טעינת תאים סולריים בשבת ודין שעון יד הנטען מאליו, אמונת עתיך 132 (תשרי תשפ"ב) עמ' 138–142.