הטענת מכשיר שמיעה בגרמא

התשובה

1) הטענה בשבת – הטענת מכשיר שמיעה נעשית באמצעות חיבורו למטען המחובר לחשמל. ממילא היא פעולה האסורה בשבת, ככל סגירת מעגל חשמלי אחר. מקור או תוקף איסורה שנוי במחלוקת הפוסקים: אם הוא מדאורייתא, מדין 'בונה'[1] או 'מכה בפטיש',[2] או מדרבנן, מדין 'מוליד'[3] או 'עובדין דחול'.[4]

2) הטענה באמצעות שעון שבת – חיבור המטען לשעון שבת, וחיבור מכשיר השמיעה אליו בשעה שהמטען מנותק מזרם חשמלי, והוצאת המכשיר מהמטען בשעה שהמטען מנותק מהחשמל – מוגדרים כגרמא. זאת משום שהאדם ביצע פעולה מכנית בלבד, ושעון השבת הוא זה שהשלים את הפעולה להיותה חשמלית יעילה.[5]

3) גרמא – גרמא אסורה בשבת למעשה, מדרבנן.[6]

4) גרמא לצורך כבוד הבריות – נאמר בגמרא (ברכות יט ע"א): 'גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה'. אומנם הוא ב'שב ואל תעשה' ביחס לאיסורי תורה[7] ולא ב'קום ועשה' כנידוננו, אך ביחס לאיסורי דרבנן מותר גם ב'קום ועשה'.[8] גם אדם הזקוק למכשיר שמיעה, שבלעדיו התקשורת שלו עם הסביבה לקויה עד כדי פגיעה בכבודו, רשאי להטעין את המכשיר בגרמא, שכאמור איסורה מדרבנן, במקום הצורך.

5) משתמש לסירוגין – אדם המשתמש במכשיר שמיעה רק לעיתים, ומסתדר טוב גם בלעדיו, ראוי שלא ישתמש בהיתר זה, כיוון שמסתבר שהטעם של 'כבוד הבריות' לא מתייחס אליו באופן מלא.

6) הטענה לפני שבת – אף על פי שמצוות ההכנה לשבת מתייחסת לכבוד ולעונג ולא למניעת אילוץ מלאכה בהיתרים שונים, יש צורך לעשות ככל האפשר לפני שבת על מנת שלא לחלל אותה אף בהיתר[9]. על כן נכון להטעין את המכשיר באופן מלא לפני שבת, על מנת לצמצם את הצורך בהטענה ככל הניתן במהלכה. אורך חיי סוללה נטענת הוא 8–15 שעות, כך שאם הסוללה מלאה, לפחות בשבתות הקיץ, ייתכן שהיא תספיק עד לאחר תפילת מוסף. על אף הנכתב בראשית הסעיף, אין חובה לרכוש מכשיר שמיעה עם סוללה רגילה.

7) סוללה רגילה – מכשירי שמיעה המוזנים מסוללה חשמלית רגילה [לא נטענת] מספיקים בדר"כ ל-5–8 ימים. מבחינת שמירת השבת, הם טובים יותר.

8) גרמא ביו"ט – אף שגרמא קלה ביו"ט מבשבת, אין היתרה גורף.[10] במקרה דנן אין כל נפ"מ בין שבת ליו"ט.

9) נרתיק הטענה – נרתיק הטענה מכיל סוללה פנימית נטענת, כך שגם ללא חיבור לחשמל מתבצעת הטענה. במכשיר כזה, לא יועיל חיבורו לשעון שבת, מאחר שגם בזמן שהשעון מנותק מרשת החשמל תתבצע הטענה עם הנחת האוזניות במקומן.

10) להרחבה נוספת יעוין באתר מכון צומת: https://katzr.net/f61f8d.

[1].    חזו"א, או"ח נ סי' ט.

[2].    חזו"א שם; מנחת אשר א, סי' לא.

[3].    בית יצחק במפתחות חלק יו"ד סי' לא; מנחת שלמה א, סי' ט; מנחת יצחק ב, סי' קיב; יביע אומר ט, סי' קח, קפה; וראה ציץ אליעזר א, סי' כ, פ"ו ס"ק יב; ועוד.

[4].    שיח נחום או"ח סי' כה.

[5].    שמירת שבת כהלכתה, פרק יג סעי' כח.

[6].    ראה רמ"א סי' שלד סעי' כב; ילקו"י שבת ה, גרמא בשבת טז.

[7].    רש"י ברכות כ ע"א ד"ה שב.

[8].    ראה למשל טלטול מוקצה מפני כבוד הבריות שו"ע או"ח סי' שיב סעי' א; משנ"ב סי' יג ס"ק טו, בנוגע להסרת טלית קטן פסולה בשבת; התעוררות תשובה ב, סי' קס, בעניין טלטול ממחטת אף; אורחות שבת טו, סי' סד ובהערה צד בנוגע להסרת סבון אסלה שצובע את המים בשבת, ועוד.

[9].     משנ"ב של, א.

[10].  ראה שו"ע, או"ח סי' תקיד סעי' ג; ובמשנ"ב לשו"ע שם, ס"ק כ; וכן בילקו"י מועדים 'שלא לכבות ביו"ט' סעי' ז-ט.